יאנוש קורצ'ק לא לבד/ ירון אביטוב

שודר בקול ישראל, רשת אל"ף, 9.9.2008

ברצוני להמליץ כאן על ספריה של עליזה הרט. ספרה הראשון "והשמש חיממה לנו את הגב" ראה אור ב-2005 בהוצאת ידיעות אחרונות וזכה לביקורות יפות. ספרה השני "שהכול יהיה מסודר" יצא לאור ב-2008. לספר זה ברצוני להתייחס כאן.

באתר שלי ובאתרים אחרים במסגרת "בננות" תוכלו גם למצוא רשימות ביקורת ופרקים מספרי החדש "הומלס", הוצאת כרמל/עמדה. עורכת: יעל ישראל. עורכי הסדרה: רן יגיל, עמוס אדלהייט ואריק א.)

עליזה הרט, שהכול יהיה מסודר, ספרית מעריב, 339 עמ'.

ירון אביטוב

יאנוש קורצ'אק לא לבד. יוזף ישראל, מורה ומחנך גרמני שקיבל את עיטור צלב הברזל במלחמת העולם הראשונה, למד לימודי הסמכה לכמורה, ולאחר מכן התגייר, הוסמך לרבנות ונשא לאישה יהודייה כשרה, סירב לקבל את הצעת הנאצים להתגרש ממנה ולהציל את חייו. הוא גם סירב לנטוש את תלמידיו בסמינר "מוריה" בבית-ספר "יבנה" בקלן, כשהוצע לו לקבל סרטיפיקט לארץ ישראל, ונשאר במוסד גם אחרי שחלק מהתלמידים והמורים עזבו. סופו שנספה בשואה.

   שלוש שנים לאחר מותו, נולדה נכדתו עליזה הרט, שבת-דמותה, אלישבע, יוצאת לימים להתחקות אחר שורשיו של סבה, שעליו כמעט ולא ידעה דבר, ומגלה דמות של פדגוג גדול מהחיים. המסע הוא בעקבות צרור מכתבים ישנים ששלח הסב לבתו גרטרוד, דודתה של אלישבע, שאימצה אותה כבת לאחר שהוריה התגרשו והעבירו אותה למשפחות אומנות. עוד כילדה התעניינה אלישבע במכתבים, אך דודתה התרעמה עליה בשל כך והדביקה לה את הכינוי "עיזה סקרנית".

   בגיל 59 אלישבע אינה יכולה עוד להכיל את סקרנותה, ויוצאת לקלן בחברת נאוה, אף היא בת למשפחה של ניצולי שואה, להשיב לעצמה על השאלה המאוד מורכבת: האם ברגע שהוטען בכוח על הקרון הדחוס לאושוויץ, במה שהיה נסיעתו האחרונה, התחרט סבה על כך שנטש את לימודי הכמורה לטובת לימודי היהדות, או שמא שמר על אופיו הייקי המכובד, כזה שלא מותיר מקום רב לחרטות ולרגשות, עד הסוף המר.

   הרומן בנוי מפרקונים-פרקונים, מעורבבים היטב כמו בחפיסת קלפים. מכתב של הסב, ואחריו פרק מונולוגי, מכתב, פרק. המכתבים הם מהשנים 1936 ועד 1939. הפרקים מתרחשים בכמה מישורי זמן, מ1951- ועד 2006. בזמן הווה, ובעיקר במהלך הביקור ב2005- בקלן, וכן בזמן עבר המתפרש על פני שנות ילדותה, נערותה ובחרותה של אלישבע. הרט יודעת לזגזג יפה בין התקופות ובין פרקי הסיפור למכתבים.

   הסב מתאר במכתביו המאוד מאופקים והכמעט פסטרוליים בהתחשב בנסיבות, את חיי היומיום בקלן וחייו שלו רגע לפני פרוץ הר געש. בכיכרות צורחים "הייל היטלר" ו"יהודים החוצה", אך, כמדומה, שהסב אינו מודאג מכך במיוחד, לפחות לא על סמך המכתבים. מאידך, הוא דווקא מודאג משאלות אחרות: האם בתו גרטרוד קיבלה את הסוודר, משלוח המצעים, המתנות ליום ההולדת ואת כל שאר הדברים ששלח לה. כמו ייקה אמיתי, וגם כשמסביב מתרחשת מהומת השטן, הוא כותב לבתו על שאיפתו לכך "שהכול יהיה מסודר". כוחו של הרומן במה שידוע בדיעבד לקורא – הפער המצמרר בין הידיעה לאי-הידיעה. הסב כמעט נוטה להכחשה עצמית שהכתובת היא על הקיר, אולי משלה את עצמו, ובעוד כולם מסביבו עושים הכול כדי לעזוב, הוא מחפש לדחות את הקץ, עד שהקץ מגיע לו מאליו.

   "שהכול יהיה מסודר" מעיד עד כמה טראומת השואה מחלחלת עמוק ליצירה העברית גם לשילשים ולרביעים. הרומן הרגיש של הרט נכתב בחותם הכנות, והוא מכיל געגועים אין-קץ לסב שלא הכירה ומומלץ שהקורא יזכה להכיר באמצעותה.