עם הפנים לספרדית (רשימה ב-nrg)

אם תשאלו ילד לטיני ממוצע איזה ספר הוא קרא (אם בכלל טרח לקרוא בעידן האינטרנט ומשחקי המחשב), הוא ישיב מוכנית: "הארי פוטר". אם תשאלו קורא לטיני אליטיסטי אם שמע במקרה על סופר ישראלי (אם בכלל שמע), הוא ישיב במקהלה: "עמוס עוז! עמוס עוז! עמוס עוז!" כאילו עוז, שתורגם כבר ל-36 שפות, הוא מעין הארי פוטר ספרותי של ישראל.

   עמוס עוז אינו משתתף ב"און סולו דיוס" ("אחד אלוהינו" או "אלוהים אחד"), אנתולוגיה של ספרות ישראלית העוסקת בסיפורי אמונה, שראתה אור בימים אלה בעריכתי באמריקה הלטינית בשפה הספרדית. באנתולוגיה הקודמת של ספרות עברית מודרנית שערכתי לפני שנתיים, והמריאה למקום הראשון ברשימת רבי המכר ואף נבחרה פעמיים כספר מומלץ לסלון המומלצים של יריד הספרים של גואדאלחארה במקסיקו, היריד הגדול באמריקה הלטינית, עוז דווקא השתתף, אבל הקורא הלטיני התלהב יותר דווקא מסיפורים אחרים שנכללו בספר, ביניהם אלה של א.ב. יהושע הוותיק ואור גראור הצעיר. כיוון שעוז מיעט לכתוב על נושא האמונה, וכיוון שממילא לא קיבלתי את הזכויות לשתפו, ההתלבטות בעניין השתתפותו ממילא נפתרה. מכל מקום, בחרתי סופרים אחרים המזוהים יותר ממנו בנושא הכתיבה האמונית.

   את הרעיון לעריכת הספר בספרדית שאבתי מן הביקוש הגדול שיש באמריקה הלטינית לנושא האמונה באלוהים, וכן מן האנתולוגיה בשפה העברית "אחד אלוהינו", בעריכתי ובעריכת רן יגיל, שראתה אור אשתקד בהוצאת כרמל. אבל רשימת המשתתפים הפעם שונה ברובה. את 25 הסיפורים הנכללים באסופה היה עליי לבחור כך שיתאימו לטעם הלטיני. אבל העיקרון הוא אותו עיקרון: ספר פלורליסטי של כותבים המתחבטים בשאלות קיומו של האל, שאלות של אמונה או כאלו הקשורות לאמונה. באסופה משתתפים סופרים וסופרות המזוהים עם האמונה האורתודוכסית או המסורתית, חוזרים בשאלה או יוצאים בשאלה, פוסחים על שני הסעיפים, חילונים או כופרים גמורים בקיומו של האל. אפשר למצוא בה קשת רחבה כזו של דעות, הכוללת נצר למשפחת רבנים ידועה ואשת רב מחד ועד חבר במפלגה הקומוניסטית מאידך.

   בין הסיפורים הנכללים באסופה: קתולי שמתגייר ובוחר ללכת למשרפות (עליזה הרט); ניצולת שואה השואלת איפה היה אלוהים (אסתי ג. חיים); בני משפחתה של אישה שהופכת לצמח המעלים שאלה דומה (ניצה סלונים); קשישה שהיתה קאפו במחנות ופוקדת לראשונה בחייה בית הכנסת (יוסי וקסמן); נוצרייה המבקשת מכומר לשחוט ילדה יהודייה בתקופת השואה (נאוה סמל); מריבה משפחתית בשל רצונו של סב להנציח את נכדו שנספה בשואה (אהרון מגד); מעשה בחוזר בתשובה הרוצה להצית בית בושת (רן יגיל); אפריקני נוצרי הרוצה לתרום מסגולותיו להקמת בית המקדש השלישי (אבשלום קווה); תלמיד חכם המתאהב באשת-איש (לבנה מושון); אהבה מוחמצת בצל האמונה (מירה מגן); סוחר מומר שברגעי חייו האחרונים חוזר ליהדות (יצחק גורן); מעשה בבית כנסת של הטמאים בארגנטינה (אילן שיינפלד); שאלות של אמונה, הורות ומלחמה (שפרה הורן); התלבטות באשר למאכלי הכשרות והטרפה (שרה בלאו); חרדית המשתגעת בגלל דיני כשרות (חנה טואג); הכנות של אישה לקראת שבת (מואיז בן הראש); דיאלוג פורה בין אב לבנו (יהושע ויצחק בר יוסף) ובין שני חברים שהם מעין דויד ויהונתן מודרניים (יחזקאל רחמים); סיפור שהוא מעין דונה פלור של מאה שערים (אורציון ישי); חזרה לשורשי הגלות היהודיים במזרח אירופה (יצחק אורפז); מיתוס אליהו הנביא ומעשה נס בערב פסח (יעל ישראל); מורה לתנ"ך הנאלצת לפרוש לגמלאות בשל הדרך הייחודית שהיא מלמדת את התנ"ך (תנחום אבגר), דילמות במוסד המשפחה החרדי (חנה בת שחר); זעקת היידלול המזרחית בשעת אבל (ירון אביטוב).

   קשיי הלידה שליוו את צאת האסופה יכולים להזכיר במשהו את אלה המתוארים באחד הסיפורים הנכללים בה ("ותהר ותלד" של שפרה הורן), ובעטיים הייתי קרוב מתמיד לאבד את האמונה שהיא תראה אור. בתחילה היה עליי להשיג תרומות מנדבנים ישראליים (אנדריי כץ, נתן יעקובי, דניאל לזשס ערן חיון) ומשגרירות ישראל באקוודור על מנת להבטיח את צאתו לאור של הספר. לאחר שהשגתי את התרומות הנחוצות, הסיפורים הנחוצים ואת זכויותיהם, ולאחר שהסיפורים כבר תורגמו (המתרגמת: תמרה רחסיק), דרש פתאום המו"ל לעצמו את זכויות היוצרים הגורפות של היצירות, ולכך כמובן סירבו המשתתפים, שהסכימו לאפשר לו לפרסם את סיפורים רק באנתולוגיה הזו ולא באף שפה אחרת. לקינוח, פרצה המלחמה בעזה, שהטילה בספק את צאת הספר. העוינות לישראל באמריקה הלטינית גאתה, והמו"ל, שהיה אמור לפרסם את הספר בדיוק במהלך המלחמה, עשה שמיניות באוויר על מנת לעכבו. "עכשיו יש מלחמה. זה לא זמן טוב להוציא את הספר", טען כאילו המלחמה היא באמריקה הלטינית ולא במזרח התיכון. וגם כשהתותחים נדמו, המוזות אצלו עדיין שתקו.

   בהתערבותו האישית של שגריר ישראל באקוודור, אייל סלע, ובסיועו של נתן יעקובי, התקיימת מעין ועידת פסגה בשגרירות ישראל, שבעקבותיה נפתרו בהדרגה, ובמאמצים רבים, כל המחלוקות והתאפשרה צאתו לאור של הספר עב הכרס, שהוא ככל הידוע האסופה המקיפה ביותר של ספרות עברית שראתה אור בשפה הספרדית.

   עלות הספר- 20 דולר – אמנם אינה מתאימה במיוחד לכיסו של הלטיני הממוצע, אבל להפתעתי הרבה בערב השקת הספר עטו עליו המקומיים ורכשו ממנו בכמויות. הקנייה המרוכזת הזו שכנעה אותי, שההימור שלי אולי קלע למטרה: הנוצרים מייחסים קדושה רבה לטיירה סנטה, ארץ הקודש, וספר פרוזה שיעסוק בעסקת חבילה בישראל והאמונה היהודית יזכה לתשומת-לב גדולה יותר מכל ספר סיפורת ישראלי אחר. ולראייה, לאירוע השקת הספר, שהתקיים בבית שגריר ישראל באקוודור, איל סלע, הגיעו בין השאר סגן נשיא אקוודור, לנין מורנו, שגילה סקרנות רבה בשאלות של יהדות והומור יהודי, ופיירינה קוריאה, אחותו של נשיא אקוודור, רפאל קוריאה, החברה אף היא במפלגת השלטון. באירוע השקה אחר שהתקיים בעיר גואיאקיל בחסות קונסול הכבוד של ישראל בעיר, ג'וני צ'רנינסקי, נכחו כל שועי העיר, כולל נשיא אקוודור לשעבר.

   הספר ראה אור אמנם בהוצאת ספרים אקוודורית, אבל הוא יופץ בכל רחבי אמריקה הלטינית ובספרד, וכן בארה"ב בשפה הספרדית. אולי בזכות "און סולו דיוס", יוכלו יותר ויותר לטינים לגלות שהספרות העברית היא קצת יותר מעמוס עוד ועוד חמישה-עשר, בפרפרזה על אמירתו המפורסמת של מוטל'ה שפיגלר. ואולי יותר נוצרים יגלו, שהיהודי הנודד, שאותו הם האשימו בצליבת ישו, גם יודע לכתוב ולא רק לנדוד.

הרשימה פורסמה ב-nrg של מעריב על האנתולוגיה "און סולו דיוס".