סיפורים שלי

מלח הארץ

    מלח הארץ/ ירון אביטוב   (מתוך קובץ הסיפורים "אדון הסליחות", סדרת כריכה רכה, ספריית מעריב, 1996)   ירדתי לשחות בחוף הכרמל, ונזכרתי שיום אחד קראתי באנצקלופדיה על ים המלח שהוא ים המוות והוא עשוי מתרכובת של נתרן, אשלגן, מגנזיום, סידן, כלוריד, ברומיד וכו".    כשחזרתי אמא שלי אמרה לי להתקלח, אבל הייתי נורא עייף והלכתי לישון בלי להתקלח. ...

קרא עוד »

אבנים

אבנים/ ירון אביטוב (מתוך "האורות של מיאמי", סדרה לספרות עברית, כרמל/עמדה, 2005)   ארמנדו גומז ישב בבית הקפה הקטן וחיכה עד שהשליחים שיצאו לבית אביו יחזרו עם תשובה. לשליחים, סיפר את האמת על מצבו. הוא לא ידע אם נהג בתבונה כשסיפר. הוא לא ידע אם אביו ירצה לפגוש אותו. אם אביו לא ירצה, חשב, הוא יכתוב על זה שיר נוסף. ...

קרא עוד »

קונגה

                                                              קונגה   (סיפור מתוך "הלילה של סנטיאגו", אסטרולוג, 2001)                     אמרו לחואן אאורליו שמחפשים אותו בקשר לקונגה, והוא בא בריצה כשמחפשים אותו בעניין אחר, הוא בא בהליכה או שלא בא בכלל, אבל בקשר לקונגה הוא בא תמיד – ובריצה. חואן אאורליו ניכש קצת עשבים בחצר, כשבאו לחפשו. מהבוקר הוא מנכש, כדי לא להיות כמו יתר חבריו, שכשהם ...

קרא עוד »

לולילייייי

  לולולייייי/ ירון אביטוב (פרק מתוך רומן הסיפורים "פתק מאמא", שפורסם בהוצאת עם עובד ב- 2001)   "ואמא שלך היתה עושה זהר?" שאל אותי קדוש, כשהוא בוחן אותי במבט ערמומי. "מה פתאום אמא שלי?" כעסתי על השאלה. "מה אתה חושב שהיא מרוקאית כמו אמא שלך? מה לה ולכל הפרימיטיביות הזו? וחוץ מזה אצלנו לא קוראים לזה זהר, אלא זרליט*, לידיעתך." ...

קרא עוד »

חריימה

  חריימה/ סיפור מאת ירון אביטוב שעת צהריים הגיעה. דודי שאול רכון על האימום בסנדלרייה שלו ודופק מסמרים. מסמר אחד הוא שולף מהפה ומסמר אחד הוא שולף מהאף ומסמר אחד הוא שולף מהאוזן, כל הזמן נשלפים לו מסמרים מכל מקום בגוף, והוא עצמו ממוסמר למקומו. שעות הוא יכול לשבת כך. מבוקר ועד ליל. דודי שומע את בנו נכנס ובידו סיר ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לירון אביטוב