יוסי וקסמן
נולד ביפו, גדל בירושלים ושירת במודיעין שדה בסיני. לאחר שהשתחרר מצה"ל למד פילוסופיה ותולדות האמנות באוניברסיטה העברית, והוא בוגר המחלקות לעיצוב גרפי וּוידיאו-ארט באקדמיה בצלאל. היום הוא מתגורר עם בן-זוגו, אבי קדמי, בכפר האמנים עין הוד, ומטפח את ביתו ואת שלושת הכלבים שלו, סופי, גולי ומימי. הוא בעל משרד לעיצוב בארץ ובחו"ל. ספרו
ליבשן זכה בפרס אקו"ם ליצירה המוגשת בעילום שם. וקסמן זכה גם במענק מאת הקרן לקולנוע ישראלי לפיתוח תסריט על-פי ספרו ליבשן.
יוסי וקסמן בלקסיקון הספרות העברית החדשה.
יוסי וקסמן באתר הרשמי של אמני עין הוד
יוסי וקסמן בוויקיפדיה
יוסי וקסמן סופר, אמן, מעצב
איזו אינטרפטציה יפהפייה ליצירה עתיקה. ובנוסף, צבעונייות ותפיסת חלל מטיסית ודמויות פיקאסואיות.חושני ונהדר!
יוסי, ציור מדהים ביופיו.
וגם מצחיק.
מתה על הפסל הזה
כל הכישורים שלך בציור הזה-שובב,שובר מוסכמות , אמיץ(מתמודד עם פסל אלוהי), מקורי . נגמרו לי הסופרלטיבים. פוסט מודרניזם במובן הטוב של המילה.
ציור עז ואני לא יכולה שלא להיזכר בעטיפה של "האי של ארתורו"
יוסי, יוסי. איזה יופי.
חגיגה של צבעים ומראות לעיניים.
רומא פוסטמודרניסטית. הרחק מהיופי הקלאסי יש יופי אחר – אנושי יותר, כואב יותר, גרוטסקי.
עיוני! אינתה עומרי! איזה ציור נפלא ומחםם לבב ורגלי אנוש!
והסוכריות שקדים ששאלת? אצלנו קראו להם סתם סוכריות שקדים. אוף, עד היום אני מחפשת אותן. אין למצוא. אולי אני צריכה ללכת לבית כנסת כדי לאתר אותן.
ססגוני לעין.
איזה יופי. צבעוני עם הומור. נפלא.
היי יוסי
פעם הרגל מתבוננת על הכד, פעם הילד מתבונן על הכד, פעם העגבניות מתבננות על הכד, הכד נפל, אלי גם לו ניכנס קוץ, יש פה הרבה מבטים…
להתראות טובה
הסתכלתי על הציור הזה הרבה פעמים ואני מקנאה בך, על היכולת להתבטא בצבעים וקווים, מקנאה על הביטוי העז, הראשוני, שחודר לחושים ישירות בלי צורך תרגומי.
שירה לוקחת את היצירה וכולאת אותה בסימנים קטנים, מעצבנים, חרא של זבובים שקוראים לו אותיות. איזה מרחב לקחת לעצמך. יופי של יצירה.
תודה לכולכם. ריגשתם אותי מאוד!