בננות - בלוגים / / אני משוגע על נשים שמנות
יוסי וקסמן
  • יוסי וקסמן

    נולד ביפו, גדל בירושלים ושירת במודיעין שדה בסיני. לאחר שהשתחרר מצה"ל למד פילוסופיה ותולדות האמנות באוניברסיטה העברית, והוא בוגר המחלקות לעיצוב גרפי וּוידיאו-ארט באקדמיה בצלאל. היום הוא מתגורר עם בן-זוגו, אבי קדמי, בכפר האמנים עין הוד, ומטפח את ביתו ואת שלושת הכלבים שלו, סופי, גולי ומימי. הוא בעל משרד לעיצוב בארץ ובחו"ל. ספרו ליבשן זכה בפרס אקו"ם ליצירה המוגשת בעילום שם. וקסמן זכה גם במענק מאת הקרן לקולנוע ישראלי לפיתוח תסריט על-פי ספרו ליבשן. יוסי וקסמן בלקסיקון הספרות העברית החדשה. יוסי וקסמן באתר הרשמי של אמני עין הוד יוסי וקסמן בוויקיפדיה

אני משוגע על נשים שמנות

סקיצה לסדרת אנימציה שציירתי וכתבתי לפני מיליון שנה, אבל רלוונטית מתמיד…
לכבוד הקיץ – מוקדש לכל הבננות השמנות באשר הן!

35 תגובות

  1. סאטירה יפהפיה המסופרת ומצויירת בכשרון ,ואמיתית כל כך , אני תמהה רק על ההזדהות שלך דווקא עם גושי השומנים האלה- קולסטרולה ובני משפחתה שבסוף תצטרך מנוף ,כדי לחלץ אותה מביתה ,לא חארם עליה על קולסטרולה עודף המשקל עוד יפיל אותה חלל!

    • תודה, חנה!
      באשר לכולסטרולה – היא מוסרת לך ד"ש חמה שמנה שמנה!
      יש לך איזה מתכון בשבילה? עוגה? ממולאים? צלעות? קורקבנים?…

      • שכולסטרולה תתחיל לאכול גרנולה, יש עם שומשום ועם צימוקים עם פיסטוק ואגוזים
        ויש גלידה דייט מסויה בכל מיני טעמים, ואם לא ילך לשמנמנה עם כל המכלול, אולי נשלח אותה ל"לרדת בגדול"?

  2. חביב מאוד, ואני מקווה שאין מוסר השכל (כי הרוב יזדהו עם כולסטרולה, אבל יקנאו בדיאט).

  3. עדי בן זקן

    דיאט ירוקה מהחולי?

  4. פותח ת"תאבון.
    אם היתה לי CARTOON NETWORK הייתי קונה ממך את זה.

  5. עדי בן זקן

    אתה יודע בכל סאטירה, יש גם אמירה.
    זה העניין בסאטירות, והסאטירה הזאת סיקרנה אותי במיוחד.
    לכדת כאן שתי תופעות שאפשר להציג בצורה הומריסטית ומבדרת [למרות שבמציאות, הן רחוקות מלהיות כאלה]: אכילת היתר, וציימנות [האנורקסיה]-מחלת הדיאטה הקשה.

    ובכל זאת, נותרתי עם השאלה, של מה בדיוק רצית להגיד?

  6. יעל ישראל

    למה, למה לא עשו מזה סדרה??? עכשיו אותך לאם טי.וי. טלפון למנהל, מילה ממני, והסדרה תרוץ.

    מתוקון, לא ידעתי שאתה שולח יד כה מוכשרת גם בקומיקס ואנימציה. שתלך, לא סיפרת לי. שלך, קולסטרולה הנגר

    (רוצה מתכון לפאטה כבד? שלושה בצלים גדולים לטגן במאתיים גרם חמאה, להןסיף חצי קילו כבד עוף, לטגן. לקצוץ הכול עם תבלינים במעבד מזון. לאכ7ל על לחחם שיפון עם מלפפון חמוץ ובצלצלי שאלוט. הכןולסטרול כבר בפנים. )

  7. איזה ציורים, דרכת על פצעיה של אישה רעבה מאוד כרגע, שלא נמצאת בצד של הירוקה ולא מוכנה להיות בצד של האחרות.. אני בדיאטה חריפה יוסי, רוצה להציל אותי?

    • הצילי את עצמך כך, יודית: התנפלי על המקרר וחסלי את כל מה שנקרה בדרכך!

      • מתחשק לזלול את הציורים הצבעוניים והשמחים שלך.

        • יפה אמרת, אסתי!
          אכן, בחירת הצבעים נעשתה מתוך סקלת הצבעים המתאבנים – כתומים, אדומים, ורודים, צהובים… רוטב אלף האיים, קטשופ, טופי, חרדל…

      • לא! לא !לא!
        בחייך יוסי על תעשה לי את זה!
        אני מקנאה בימים, עליהם חנה כתבת,
        כשנוכחות נשית סקסית התבטאה בתחת אדיר ושדיים כבדים, והיה מותר, היה מותר להיות ככה, ואפילו רצוי.
        היום אני נלחמת על כל שלושה קילו בחירוף נפש של מחבל מתאבד.
        ובחורף עשיתי דיאטה נטורפיסטית שהיה מותר לאכול פחות או יותר שקדים.. ובסוף נשברתי ברעב פיסי ונפשי, שאכלתי בהנאה כזאת שהעליתי את השלושה שהורדתי פלוס אחד נוסף..
        החיים בזבל עיוני.

        • הצילי את עצמך, יודית…
          חפשי לך גבר שמן שאוהב שמנות וסגרי עניין לתמיד.

          • יש בי פגמים יוסי, אני מודה מודה מודה שאני לא נמשכת לגברים שמנים.
            אבל לפחות יש בי שיויון העדפות ואני קודם כל לא אוהבת את עצמי שמנה.
            ולמצוא אהבה זה לא קל, גם אצל הרזים וגם אצל השמנים.. אהבה אמיתית כלומר, עם הריח והטעם והנפש.
            לפעמים אני תוהה שמא לא תהיה לי יותר אהבה.

  8. יוסי, ילד שלי מוצלח.

    מצחיק, מצחיק ומעורר תאבון.

    (אבל אני שמעתי על אשה שמנה אחת, שאתה לא אוהב. זה יהיה הסוד שלנו. ודי לחכימא ברמיזא…)

    :)))

  9. ואנחנו משוגעות עליך! עשית לי תאבון…
    אהבתי את מרשמלה וכולסטרולה. סטירה מקסימה ומבדחת.

  10. סיגל בן יאיר

    יוסי איזה ציורים מהממים, הרוסה על הפלטה שלך וגם על הסגנון, מזכיר לי איורים מהסבנטיז לספרי בישול רק ששלך לוקח את זה עוד מאה צעדים קדימה. הכי הצחיק אותי השם ליטל מק הנגר, ענק. אם הייתה סדרה כזו הייתי אוכלת גלידה 87 אחוז שומן מולה ומשמינה מנחת.

© כל הזכויות שמורות ליוסי וקסמן