יוסי וקסמן סופר, אמן, מעצב
.jpg)
למי שלא הכיר ולכל הבננות החדשות בבלוג:
ההיא מהבננות באה כל יום שלישי אצלי בשטריך, לרשום את המילים שלי. שאני חתיכת אקזמפלאר, ככה היא אומרת. עכשיו היא עשתה לי בלוג באינטרנטה שלה, פאדיחות. אמרה לי: גולדי, תשבי ותכתבי! שככה יישאר משהו ממך. לנצח. הצחיקה ת"מנוש שלי. אני לא צריכה שיישאר ממני שומדבר בנצח. מה לי ולו… אבל ההיא מתעלקת מתעלקת.
אז ישבתי וכתבתי…
בננות יקרות מפז:
גולדה, ככה קוראים לי. יותר נכון ככה אני קוראת לעצמי, שאני קצת דומה לה מהפיזיק. וגם מהמנהיגות שלי. אני טיפוס שליטה מהטבע שלי, אצלי אין חוכמות, מי שלא אוהב לא חתוכות אין לו מה לחפש אצלי. בינינו, הגבר הישראלי מת על נשים כמוני, שדיים במרפסת למעלה ושטרונגול עמוק במקלט. גיבורים קטנים על נשים גדולות, שואבים לי את הציצים ומתים להידפק. נו, קומפלקס של אמא יהודייה מסרסת. ולחשוב שאני גם יש לי פרצוף של גולדה, חתיכת נכס. אז אני תוקעת ת"קליינטים שלי והם מביאים לי מתנות. אוהו! וואחד רשימה יש לי, פוליטיקאים ודתיים וקצינים במיל, וגם סגן שר אחד שעושה אצלי שעות נוספות, למה מה. והגברת-סגן-שר בבית חושבת שההוא מתייבש בוועדה לקידום האישה. הצחיקה. הפנקס פתוח והיד מה זה רושמת. נו, בננות, אולי פעם אכתוב ת"זיכרונות שלי…
אנחנו שלוש בנות בשטריך. הצומת של המגדלי נאמן זה המקום של אריאדנה החולירע, על יד הבודקה של החניון זה המקום של פביאנה קדוש, ואני באמצע. אני באמצע מכל הבחינות. גם רעה וגם טובה. ובעיקר קדושה. אוי ואבוי למי שתיגע בקליינטורה שלי, סדר זה סדר. אני מביאה שולחן מתקפל ופותחת להם בקלפים. זה השטיק שלי אצל החדשים. למה מי יסתכל על גולדה. אחר כך הם כבר באים אצלי כמו טאטאלך. הקלפים שלי תמיד זוכים. מבטיחה להם אושר ועושר אצל האישה והם נופלים בעתידות שלי. לא אמרת ג"ק רובינזון וההוא כבר מושך אותי מאחורי העץ, שבחושך זה פחות מאיים לעשות אהבה עם גולדה. אז מי מתלוננת. יאללה, מורידה לו את המכנסיים ומתפעלת מהג"וק שלו, שכאילו זה הזרג הראשון שראיתי בחיים שלי. וההם ילדים, מאמינים לי. נו, גולדה.
יש לי את הקבועים שלי, זה החמאה. אבל בשביל שאפשר להחזיק ת"ראש מעל החרא צריך גם מרגרינה. אז אני לא מתחשבנת ומקבלת גם בשלושים שקל. אין לי כבוד לכבוד האבוד שלי. קודם כל החשבון בנק ואחרי זה המנהיגות, כמו אצל המגעילים בכנסת. חוץ מזהבה גלאון, שאותה אני מעריצה באופן לויאלי. היא בטח לא חתוכה, אין אפס. אני יש לי תאוריה שלמה על הנשים האלה, גולדה מאיר, שולה אלוני, דורית בייניש… שהן לא חתוכות על בטוח. אריאדנה אומרת שזה הכול מהקומפלקס שלי, אישה עם זין. אריאדנה חתוכה, הדוקטור ההוא בהרצליה פיתוח פיסל לה חתיכת ואגינה עם כל השכלולים. אני לא מאמינה בשטויות האלה, אצלי הכול טבעי, כולל השדיים האלה שצמחו לי אחרי מלחמת המפרץ הראשונה. מהלחץ. בחיי אלוהים! יצאתי מהחדר האטום ואני רואה בראי של האמבטיה את ההתגשמות של החלומות שלי. ישר הלכתי ותרמתי פרוכת בבית כנסת של אבא שלי ז"ל. אבל אריאדנה לא מאמינה לי, אצלה אין נסים וכאלה. כואב לי הכוס ממנה… אני יש לי את הקדושים שלי. לדוגמה – החברה הכי טובה שלי בתל ברוך, פביאנה קדוש. נשמה שלי. היא אישה אוריגינל מהקופסה, אבל לא עושה מזה טראסקים. התגלגלה חרא בחיים וגמרה פה אצלנו בשטריך. ג"אנקית. אבל בקונטרול על הקוק פרסי שלה. אני לא בקטע של סמים, כי אני אישה שמודעת לעצמה באופן כללי. אצלי זה דגל, ושימותו הקנאיות. זה בכלל לא פשוט להיות מודעת לעצמך, בננות יקרות שלי. לדוגמה אריאדנה, שהיא יש לה בעיות עם החיי מין שלה, בכל גבר היא רואה את אבא שלה שהיה תוקע אותה, חתיכת סרסנית. הקליינטים יוצאים מאצלה עם סימנים כחולים. הולכים אצל פביאנה בשביל להירגע…
אני לא מסרסת, אבל גם לא מתחנפת. אני מבינה את הגברים מהזין שלהם. מהגרגרת שלהם, מהשערות שצומחות להם על האוזניים ועל הגב. כדאי לכם ללמוד אצלי, בננות. תרשמו את המילים שלי. שאני עומדת שעות מול הראי ומורטת את הגבר ממני, כולל הרקטום שלי, שהוא האיבר הכי מקסים אצלי. למות עליו ממש. יש לי אחד גרז"ניק שמשוגע עליו. הוא קורא לו "איציק". אבל אני חושבת שמתאים לו יותר שם נשי. נו, לכי תתווכחי עם גרז"ניקים שמתעסקים עם הפי הטבעת שלך…
אז יאללה, צ"או להפעם בננות יקרות מפז.
מיליון נשיקות,
גולדי
מערבל קרביים אלמדוברי
:)))), סיפור מהחיים….יוסי, תבקש ממנה שתתן איזו פריסת קלפים , הצצה על העתיד…
אין כמו גולדי החמודה, יוסי, ויפה שאתה מואיל שוב לתת לה פתחון סוף סוף.
אגב, חברה שלה, סטלה, מתארחת בשיר של אורה ניזר ועוד חברה אצל רונן. הצץ בלוח המתעדכן של "משחקים בבננות: גברים, קלפים, יין, תשוקה" –
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=6746&blogID=182#res76797
חתיכת מונולוג מרתק, קשה ומהנה.
וואחד פֶּה יש לה לזאת.
בעצם זה לא פֶּה-לֶא, היא מתפרנסת ממנו.
אני מחכה לסיבוב הבא
אולי אצל שולה בחצר?
:))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))
ההיא עדיין באה אצלך בשטריך כל יום ג". אבל את כבר לא שם, גולדית. תבואי יום רביעי, נאכל כבש על האש אצל התורכים. או את הטחול של יוסוף התימוני…..