בננות - בלוגים / יוסי וקסמן / התערוכה כבר תלויה, עכשיו צריך רק אורחים…
יוסי וקסמן
  • יוסי וקסמן

    נולד ביפו, גדל בירושלים ושירת במודיעין שדה בסיני. לאחר שהשתחרר מצה"ל למד פילוסופיה ותולדות האמנות באוניברסיטה העברית, והוא בוגר המחלקות לעיצוב גרפי וּוידיאו-ארט באקדמיה בצלאל. היום הוא מתגורר עם בן-זוגו, אבי קדמי, בכפר האמנים עין הוד, ומטפח את ביתו ואת שלושת הכלבים שלו, סופי, גולי ומימי. הוא בעל משרד לעיצוב בארץ ובחו"ל. ספרו ליבשן זכה בפרס אקו"ם ליצירה המוגשת בעילום שם. וקסמן זכה גם במענק מאת הקרן לקולנוע ישראלי לפיתוח תסריט על-פי ספרו ליבשן. יוסי וקסמן בלקסיקון הספרות העברית החדשה. יוסי וקסמן באתר הרשמי של אמני עין הוד יוסי וקסמן בוויקיפדיה

התערוכה כבר תלויה, עכשיו צריך רק אורחים…

 

תולדות האמנות, השריפה, הרוחות וחיות היער – תערוכת יחיד של יוסי וקסמן

הגלריה המרכזית בעין הוד
פתיחה: שבת, ה-6 ביולי, 12:00
נעילה: ה-25 ביולי

 

 

 

30 תגובות

  1. בהצלחה יוסי כמה אמירה ורגש יש בציוריך האדומים

  2. בהצלחה, יוסי.
    ולנו יש תוכנית כזאת, לטייל לכיוון עין הוד בקרוב…

  3. שמעון מרמלשטיין

    למעשה. כבר ראינו את התערוכה. כאן. אבל אין כמו מראה עיניים. קרוב. עד קנה מידה של אחד לאחד.

    כבר התייחסתי לציורים שלך בקונטקס של הציור העולמי (רולה). האווירה מאוד ברורה. כמעט על גבול הצרחה. והיא מדברת אלי. עד כמה שדיבור יכול לתקשר עם צרחה חזקה.
    ולא נשאר לי לשאול מה ששאלה אותי בעלת גלריה לפני שלושים שנה (למראה הציורים השחורים, שהאדום בצבץ בקושי מתוכם) היית במלחמה?

    כלומר, אם מותר לשאול, איפה היית באוקטובר ההוא?

    • יוסי וקסמן

      שמעון, תודה על התגובה!
      אכן, צריך לצרוח, או לפחות להתפשט, כדי שישמעו אותך – אחד מתוך אלפים שמציירים וכותבים ורוקדים ומנגנים…
      ולא, לא הייתי בשום מלחמה, אפילו את מלחמת לבנון הראשונה פספסתי, אף שהייתי מש"ק מודיעין קרבי…
      אבל האם צריך לשוב משדה הקרב כדי לצייר ציורים כאלה?…

      • שמעון מרמלשטיין

        לא. לא חייבים.
        בכל מקרה אנחנו מנהלים מלחמות עקובות מדם יום יום עם עצמנו ובשנתנו.

        כמו שכתב יותם ראובני:
        עצב שנאגר בחלום מכה מכה בבקרים
        עצב שנאגר בבקרים מכה מכה בחלום

  4. מה שמנחם אותי תמיד נוכח ציוריך הכה אהובים שגודלם אינם מתאים לסלון ביתי… כי אני כה חמדנית ורכושנית מטבעי. חשבתי שאוכל גם הפעם לבוא ולהתענג באש עיניים חיה, אבל אין הוד כבעבר עדיין רחוקה למכוניתי הקטנה… בהצלחה ענקית יוסי!

    • יוסי וקסמן

      ענתי אהובתי, נשיקות וחיבוק ממעך עצמות מעין הוד הרחוקה. והקרובה כל כך.
      שלך לנצח,
      יוסי

    • שמעון מרמלשטיין

      ענת. עולים על הרכבת בארלוזרוב
      יורדים בזיכרון (אפשר גם בעתלית) לוקחים מונית … ומגיעים צ'יק צ'אק.

      הנסיעה ברכבת אין כמוה לכתיבת שירים. היום ישנן דו קומתיות. הראש בעננים.
      והמחסבה רצה תחתייך, מעל הפסים.

      ובעניני חשבונות וחשבוניות. הבלאי של המכונית + הדלק (160 ק"מ הלוך וחזור)יקר בהרבה מאשר כרטיס רכבת הלוך וחזור + פעמיים מונית. מה עוד שאת כל הוצאות הנסיעה את מכניסה לדו"ח השנתי שלך. 18% מקזזים לך מע"מ וכל השאר יורד כהוצאות.
      בקיצור את מרוויחה כל פעם כשאת מוציאה את הראש מהבית. כלכלית. נפשית, רוחנית. פיזית. בריאותית (היוד שבא מהים. הגובה קצת מעל פני הים. הבריזה. היציאה מהעיר)
      בחורף שעבר הייתי בעין הוד יומיים בצימר. תענוג לנשום שם אוויר.
      ואם גם רואים ציורים בתערוכה של יוסי וקסמן. נהדר. ולקינוח אפשר גם להכנס למוזיאון של מרסל ינקו מחשובי תנועת הדאדא ואחרי למוזיאון של כלי נגינה ולסיים במסעדה הארגנטינאית ליד.

      כמובן … כמובן … לא לנסות לחשוב מי האנשים שגרו פעם בבתי האבן שם. ולזכור את איצ'ה ממבוש , שרגע לפני שפוצצו את כל הכפר, הצליח לשכנע את אנשי הצבא (אולי גם בן גוריון) למה להרוס את זה אם זה כבר בנוי?

      ובכלל בנוגע להתנתקות מהיום יום. עשיתי חישוב שכל נסיעה. במיוחד לחו"ל, לא עולה לי כסף. כי כשאני חוזר. אני עובד שבוע שבועיים בקצב כפול (ועוד עם חיוך על השפתיים)

  5. מירי פליישר

    כמה אדום כמה להט כמה כואב כל הטבע הזה אבל גם חי מאוד ,סוער ומסעיר.
    בהצלחה יוסלה לצערי אני לא ניידת לחלוטין . אחרת הייתי באנ לבעור קצת בתערוכה שלך.

  6. נורית פרי

    בהצלחה בתערוכה. הצטמררתי למראה כמה מהציורים. הרבה כאב בוער יש בהם…

  7. איריס אליה כהן

    אין מילים. אנסה להגיע היום. חיבוק אהבה והתפעלות אין קץ.

  8. אני חייבת טי-שרט עם אחד העורבים החכמים הללו, כדי שידברו איתי בלחש מתחשב בצעקה.
    המון כוח יש בבית הקברות הנשרף הזה. הכל מאוד ברור, זה זה, זה לצעוק כי אין דרך אחרת…

  9. עפרה גורן

    וקסמן המופלא חזר לצייר… איזה כייף לראות את זה… רק אתמול נודע לי על התערוכה ובאופן אירוני זה היה היום שהיא הסתיימה. אבל התרשמתי מהצילומים דרך המחשב, וראיתי את יוסף המוכר מפעם… חוזר לחיים. אני אשמח לבא לראות את הציורים ואותך, גם כשהם לא בתערוכה, אם זה מתאים לך
    עפרה גורן (מעוז)

השאר תגובה ל נעמה ארז ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות ליוסי וקסמן