בננות - בלוגים / / המשיח של לנה
יוסי וקסמן
  • יוסי וקסמן

    נולד ביפו, גדל בירושלים ושירת במודיעין שדה בסיני. לאחר שהשתחרר מצה"ל למד פילוסופיה ותולדות האמנות באוניברסיטה העברית, והוא בוגר המחלקות לעיצוב גרפי וּוידיאו-ארט באקדמיה בצלאל. היום הוא מתגורר עם בן-זוגו, אבי קדמי, בכפר האמנים עין הוד, ומטפח את ביתו ואת שלושת הכלבים שלו, סופי, גולי ומימי. הוא בעל משרד לעיצוב בארץ ובחו"ל. ספרו ליבשן זכה בפרס אקו"ם ליצירה המוגשת בעילום שם. וקסמן זכה גם במענק מאת הקרן לקולנוע ישראלי לפיתוח תסריט על-פי ספרו ליבשן. יוסי וקסמן בלקסיקון הספרות העברית החדשה. יוסי וקסמן באתר הרשמי של אמני עין הוד יוסי וקסמן בוויקיפדיה

המשיח של לנה

 



אכן, הוא המשיח המתוק של סבתא לנה, שהרי כך היתה קוראת לו תמיד, שעה שהיתה מבשלת את תבשיליה או עוזרת לאמא בנקיון הבית. וכדי לאשר לעצמו שאכן היה פעם משיח, הוא שולף מהקלסר הכחול את תעודת הלידה שלו, מוודא שאכן נולד, וששמו אכן יוסף שלמה, על שמם של שני סבותיו, סבא יוסף נתנאל וסבא רבא שלמה לֵייבּ, וששם משפחתו אכן וקסמן, כשם משפחתו של צבי הירש אבי אביו, שהופיע ונעלם כברק זוהר בשמיה של סבתו האהובה, שהיתה אף היא, כמוהו, נצר לרבי שניאור זלמן מלאדי, שייחוסו הרם הלך אל הבעל שם טוב והגיע עד דויד המלך שמזרעו ייוולד משיח צִדקנו; סבתו שאהבה לטעת בו רעיונות משיחיים נחמדים, כאילו הוא הוא המשיח הפרטי שלה, שיבוא ויציל אותה במהרה בימינו אָמֶן! אלא שאביו האפיקורוס היה מלגלג וצוחק לה, ואמר שאכן משיח לתפארת הנכד הזה, ישו מושלם ממש, שהרי ראשי התיבות של שְמו כשֵם הנוצרי המזופת,
יוסף שלמה וקסמן, או יימח שמו וזיכרו, תלוי בדתם של חסידיו או מתנגדיו, ושכדאי לו למשיח צִדקנו שיימהר ויכין את שיעוריו, ויילך להתקלח, ולא יטריח את אמא ואת אבא במשובותיו, ובמיוחד לא את אבא, מפני שאבא לא במיטבו עכשיו, וצריך עוד מעט ללכת לעבוד בקולנוע, להביא פרנסה, למכור כרטיסים בקופה כמו תגרן, ולהושיב את קהל הרשעים במקומותיהם באולם החורפי, ולהתווכח איתם מפני שאינם שועים להוראות הכתובות באותיות מאירות עיניים מעל הדלתות, ומפצחים גרעינים ומעשנים סיגריות ומגלגלים בקבוקי שתייה במעברים כדי להתגרות בו. וגם ייצטרך להתחנף למקרין החדש יימח שמו וזיכרו, היֶקֶה-פּוץ ההוא, שמחשיב את עצמו לוּאי בִּי מָאיֶיר, לא פחות ולא יותר! הקיצור – כדאי לו לחוטר ישי שלנו שייזהר!

     והמשיח נאחז בסינרה של סבתא, שם תמיד חש הוא בטוח מפני נזיפותיו של אבא, כמו האַיל ההוא שנאחז בסְבך, ושואל לְמה התכוונה כשאמרה שהוא יציל אותה, היא חולה באדֶמֶת? היא ניצולת שואה משוגעת כמו אירקה השכנה מלמעלה שמאיימת כל הזמן לקפוץ מהגג? היא נכת מלחמה מאה אחוז כמו אבא? וסבתא מחייכת אליו ולא עונה, כמו תמיד, ועיניה הטרוטות נוצצות, ושפתיה רועדות, וידיה המחוספסות מרוב כביסה ורחיצה מלטפות את לחייו. והמשיח מיד מתנצל בפניה, למפרֵע, מפני שלא יוכל להציל אותה באמת, זה ברור, כי היא אישה גדולה וכבדה והוא ילדון נמוך ורזה, ואבא גורס שהוא גם אגואיסט קטן ומושתן שחושב רק על עצמו, ואבא יודע מה הוא אומר, ושצריך מפעם לפעם להפליק לו סטירה הגונה כדי שייקלוט טוב-טוב את מה שאבא מסביר לו, פושטק קטן, שבטח לא יוכל להציל אנשים מכובדים כמו סבתא לנה.
     אז מי יציל את סבתא לָנָה?
 
המשיח של לנה לא הועיל לה, הוא כובש את פניו הלא מגולחות בריצפה, כאילו היה ילד קטן שאיכזב את סבתא, מפני שהיתה כבר כמתה מהלכת בין החיים, ומילאה את יומה בזוטות קטנות ובעבודה קשה, שמא יצופו ויעלו הזיכרונות ויטשטשו את עיניה בעצב שהיה כתוב לה על מִצחהּ. וכך מתה את חייה אל הקבר, בלא אהבה משלה ובלא מטבח משלה ובלא חדר משלה. והיתה מתנחמת באלוהי הזמנים שאין לו עוצר ואין לו כובש, ובזיכרונותיה המתוקים מהימים ההם בבית ישראל, ובנכדהּ שהיה מקריא לה מן היידישֶע צַייטוּנג, בלי שהבין דבר,משום שעיניה כהו בקטרקט ובדמעות. הו, המשיח הזיס שלה! וכדי להמתיק לו את הערב הסגרירי הזה, הוא הולך ופותח את החלון האחד בחדר האחד ושואף מלוא ריאותיו אוויר צח קריר של סתיו, ומחייך אל הסינים מהקומה העליונה שבדיוק עברו על פני חלונו, שורקים ושמחים, מחליפים בינם לבינם מילים במַנדרינית או בקַנטונזית שאינו מבין, מילים שנשמעות לו פתאום כשפת המלאכים ממש. ומלוכסני העיניים אף הם מחייכים אליו, ומסמנים לו בידיהם על בשר הטרפה בשקיות של ה"Kingdom of Pork", ומזמינים אותו לארוחת ערב בקומה העליונה, איפה שמרחפים אבות אבותיו הצדיקים שאין להם פנים ואין להם תמונה, מפני שנולדו ומתו עוד לפני המצאת המצלמה.


לנה, צילם ארז וקסמן

 

16 תגובות

  1. יוסי
    לפי המסורת המשיח נולד בתשעה באב לא ביום כיפור!

  2. מירי פליישר

    יוסלה תודה. ביום כיפור אני נינוחה לקרוא יותר מאורך שיר . הרווחתי. כתיבתך עסיסית ורעננה. אכן המשיח של סבתא לנה . רק מה בן אדם . וזה דוקא יותר טוב ממלאך שכן הוא רואה גם את עולמו וגם את עולם המלאכים . והמלאכים חבל אבל לא.
    לאימי שהיתה בהריון וביקרה עם אבי סאיזה מנזר בעת טיול נדיר וקסום , הבטיחו הנזירות שייולד המשיח. היא אמנם היתה בהריון עם אחותי ., אבל תמיד היה ברור שזו אני כי נולדתי קרוב לתשעה באב. משיחה . אז יש לנו משהו משותף . תקוות גדולות ומכות רבות מאבא . זהנהולך ביחד כנראה.
    שנה טובה יוסלה
    מירי

    • נו מירי, כבר אמרתי לך שאני אוהב אותך?…

      • יוסי
        ניסיתי להיות קצת קדושה ביום כיפור ולא לכתוב אבל לא יכולתי להתאפק. ההומור שלך גאוני. והראייה הקליידוסקופית של המנטליות היהודית, שאגב לא פסחה על המזרח: גם אצלנו לפי דברי דודי, גם אנחנו נצר שממנו יוולד המשיח. וגם מאתנו יוצא חוטר מגזע ישי. למקרא הדברים שלך, הסכמתי להתפשר ולבחור בך כמשיח.אגב הקטע עם הסינים דוברי השפה השמיימית כל כך מצחיק.

        • והצלומים הנהדרים של ארז. ישר כוח.

        • מירה יא אמירה,

          שלא תראי אותי ככה, שיכנוז…

          שאני יש לי סבתא עיראקית פר-אקסלנס, ועוד בבלית מהעיר העתיקה…

          הסבאים של הסבאים עלו מעיראק על חמורים לפני מאתיים שנים…

          המוצא שלנו הוא מהרב משה לוי אגאבאבא, איזה אחד קדוש, או שהחזיק מעצמו יענו קדוש, וככה הלך עם השבט שלו במדבר עד שהגיעו לעיר העתיקה בירושלים. הם מאיזור הגבול שבין פרס לעיראק…

          אז אני משיח משני הצדדים – רק חסר לי חמור. יש לך להשכיר לי?

  3. עדנה יקירתי,

    כולנו מאותה המשפחה, זה ברור… וכבר כתבתי לגיורא שלפי המסורת שלי המשיח לא ייוולד בתשעה באב אלא נולד כל יום.

    אז הנה, נולדה לנו עוד משיחה. מה רע?

    מחר כבר ייוולד משיח/ה אחר/ת, זה בטוח.

    שנה טובה וגמר חתימה טובה וצום קל בין שרימפ לשרימפ…

  4. יוסי, הכתיבה על סבתא והמשיח (ובכלל, כשאתה מתאר את השושולת המפוארת של משפחתך ואילן היוחסין) מרתקת. והתוגה מהולה בקורטוב של הומור. יפה, יקירי.

    אם תקפוץ לשכונה שלי, אשמיע לך מילים במַנדרינית או בקַנטונזית שלא נבין.

    שמור על החוטר של ישי.
    🙂
    (ומה תפקידו של ארז בשושלת המשפחתית?)

  5. איריס קובליו

    היי

  6. איריס קובליו

    היי יוסי
    נולדת יום לפני…
    ואיזו סבתא
    גם אני אחרי סבתא
    ומחכה למשיח כמובן
    🙂
    איריס, רומניה

  7. אהבתי את הכתוב ואת המצולם, ואולי באמת אתה הוא המשיח, הכל יכול לקרות

  8. ליוסי שלום,
    שלחו לי היום את הכתבה מהבלוג שלך.
    היה מענין לקרוא אותה.
    חבל שלא היית אתמול בערב בכנס המשפחתי של משפחת לוי- אגאבאבא לדורותיו, היית יכול לשמוע סיפורים יפים ומרגשים וגם קצת עובדות – סבא שלך משה לא בא על חמור לארץ אלא עלה עם כל בית- האב שלו- הורים, אחים, אחיות וכלות, באוניה דרך תעלת סואץ ליפו ומשם בכרכרה לעיר העתיקה בשנת 1904.
    כתבתי ספר על כל תולדותיהם, אם יעניין אותך.
    להשתמע, בת הדודה של מרגלית, רותי

© כל הזכויות שמורות ליוסי וקסמן