פועלת. מילולית משוררת, עורכת, סופרת ומתרגמת
קעקועים
היא עצרה אותי בתמר פּנַת
התאנה, שכון הקצינים, חמש
סמטאות ירוקות עם גגות רעפים ועצים
שפעם טיפסתי עליהם מהר יותר
מהבנים, ג'ינס קצרים, קרועים, רגליים
שקופות וּוְרידים כחולים, ילד
שמנמן עם פה דביק. אסתר
הירש! כמעט שמחתי לקראתה. אתי
תירוש! זִכְרון ילדותי הזעיפה גבה מרוטה בת לאם
נִצוֹלָה מספר כחול, סיוטים ואסתר
אחת, מנחה לאלוהי הדתיים נעולה
במרפסת בלילות שבת קֹדֶש
לחים, מיבבת, טווה מזימות שלוש
שנים תמימות, אוגרת חמישה
שליליים וסופסוף טסה לאקסטרני עם שאר
הפליטים, נערה עכברית נעדרת
בָּרָק שֶאִכֵּל ילדות שאפתניות בוטחות במשאלות
קומיקס הוליוודיות
כוזבות, קרבן תורשה מקועקע ואחר כך צבא, פרח
לטַיָסים עכשיו בחולון בעל אחד ושני
ילדים, קרובה מדי לאלוהים של אמא בטי, רחוקה
כל כך מספרי הזכרונות
הדהויים, מציורי 'יד המוות' השחורים
ששרבטתי לה בגיל תשע במקום
שנות טובות עם פרפרים
וּזְהָבים.