ארכיון חודש: דצמבר 2012

היצמדות

את נושאת את נזר הקוצים של מלכוּת הכיתה במרכז קרקפתך המקלישה, אלופת "קבוצת השווים". הסירי דאגה מלבך, המתים אינם נוטרים, המתים שהדפת הלאה ממך. אל תנטשי אותי – גורת אדם מקשישה – שותתת דם בערבות הקרח. נעצי עמוק את ציפורנייך הצבועות ארגמן והישארי כך, כן, כך, כמות שאת עכשיו, מנותצת וחומלת, ריקה לפרקים, אבודה ואוהבת. הישארי כך, כמות שאת עכשיו, ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לרונית ליברמנש