פועלת. מילולית
  • רונית ליברמנש

    " (...)אוהבת את סילביה פלאת' (איך לא?), חסרת אלוהים, רחמים עצמיים, חסד וחנינה - גם לעצמה".  מתוך דברי ההקדמה של נתן זך לקובץ שיריי, 'הנה' 6 (אוגוסט 2005). ב-12 השנים שחלפו מאז, נישאתי (כדין), פרסמתי חמישה ספרים (האחרון, 'פגומות', ראה אור ב-2005 בהוצאת פרדס, ערכתי ותרגמתי ספרים רבים והייתי שותפה לפועלה האיכותי של הוצאת סאגה. כיום אני דוקטורנטית בתוכנית ללימודי מגדר בבר אילן. אתר הבית שלי: www.libermensh.com

חיוך

אתמול, שבע ורבע בערב. רחוב הרצוג, שכונת בבלי, תל אביב. 

גבר כבן שישים ישב על ספסל רחוב וחבק בחוזקה כלב חום-שחור בגודל בינוני.
כפותיו הקדמיות של הכלב חבקו את גופו של הגבר והם נראו כיחידה אחת מגוננת, נפרדת. המבט המתבונן הפר אינטימיות, למרות שהשניים הפגינו את האינטימיות הזו בספרה הציבורית.
מבעד לחלון המיניבוס, קלטתי שהוא קולט את מבטי כפלישה.
ואז חייכתי אליו

2 תגובות

  1. גלית ארז פתאל

    אהבתי את הרגישות שלך בסיטואציה.החיוך שלך הציל את כול מה שקרה קודם,בשברירי השניות ביניכם-המבוכה,התחושה של פלישה למרחב האינטימי שלו.כמו אמרת לו בחיוכך "בואי(מבטי)לשלום".תודה על החיוך בשם כול נפלשי המרחב האישי שלא זוכים לחיוך אחרי מבטים פולשניים.
    ה'חיוך' שלך יפה:)

  2. רונית ליברמנש

    גלית, תודה רבה. מתנצלת על התגובה הכה מאוחרת. חידשתי את הבלוג הזה רק לפני שבועיים :-).

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לרונית ליברמנש