בננות - בלוגים / רונית ליברמנש / דִּיּוּר מוּגָן, תַּפְרִיט א-לָהּ קָארְט:
פועלת. מילולית
  • רונית ליברמנש

    " (...)אוהבת את סילביה פלאת' (איך לא?), חסרת אלוהים, רחמים עצמיים, חסד וחנינה - גם לעצמה".  מתוך דברי ההקדמה של נתן זך לקובץ שיריי, 'הנה' 6 (אוגוסט 2005). ב-12 השנים שחלפו מאז, נישאתי (כדין), פרסמתי חמישה ספרים (האחרון, 'פגומות', ראה אור ב-2005 בהוצאת פרדס, ערכתי ותרגמתי ספרים רבים והייתי שותפה לפועלה האיכותי של הוצאת סאגה. כיום אני דוקטורנטית בתוכנית ללימודי מגדר בבר אילן. אתר הבית שלי: www.libermensh.com

דִּיּוּר מוּגָן, תַּפְרִיט א-לָהּ קָארְט:

 מוקדש ליודית שחר (כתבה על ספרה החדש התפרסמה במוסף 7 ימים/ידיעות )

דִּיּוּר מוּגָן, תַּפְרִיט א-לָהּ קָארְט:

 רִגּוּשׁ אִינְטֶלֶקְטוּאָלִי קַלִּיל

 

מְלָפְפוֹנִים חֲתוּכִים בִּקְלִפָּתָם
וּלְצִדָּם עַגְבָנִיּוֹת בְּשֵׁלוֹת מִדַּי.
בָּצָל לָבָן.
טוּנָה בְּשֶׁמֶן.
מְקֻשְׁקֶּשֶׁת מֶדְיוּם-רֵיר שַׁמְנוּנִית/בֵּיצִים קָשׁוֹת.
קוֹטֶג'.
דַּיְסַת סֹלֶת/שִׁבֹּלֶת שׁוּעָל.
רִבַּת מִשְׁמֵשׁ/תַּפּוּזִים/
לֶבֶּן/ שַׁמֶּנֶת מֻפְחֶתֶת קָלוֹרְיוֹת.
כֹּל  הָעוֹבְדִים מֻזְמָנִים לַחֲדַר הָאֹכֶל
הֵחֵל מִתֵּשַׁע וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה דַּקּוֹת
כּוֹלֵל עובדי הַשֵּׁרוּת,
לְהוֹצִיא מְנַקּוֹת מֻסְלְמִיּוֹת
וְשׁוֹמְרֵי הַסַּף. פְּלִיטֵי שָׂכָר
הַמִּינִימוּם סוֹקְרִים אֶת צַלַּחְתִּי הַגְּדוּשָׁה
בְּעֵינַיִם כַּלּוֹת
וַאֲנִי טוֹמֶנֶת בְּכִיסִי שַׁמֶּנֶת מֻפְחֶתֶת קָלוֹרְיוֹת
לעפאף.
אֶתְמוֹל, לְנֹכַח  הַבָּצָל הַלָּבָן
שֶׁנִּקְצַץ עָגֹל-עָגֹל וְגַס,
פָּקַד אוֹתִי רִגּוּשׁ אִינְטֶלֶקְטוּאָלִי קַלִּיל
שֶהִתְקַּשֵּׁיתִי לַחֲלֹק עִם עפאף
מִטְּעַמִים מוּבָנִים.

 

8 תגובות

  1. מירי פליישר

    זו החוכמה ,לגלות את השיר במקום שכזה ובתנאים האלה. תודה וברכות ליודית!

  2. שירת העוני. סטירי ומחוייך משהו.
    תמליצי לנו עם שם ולינק?

    • מירי וגרא, תודה.
      גרא, שירת העוני. אכן. אבל הצרימה או העוול באים לידי ביטוי בעיקר בעושר המוחלט של דרי המקום הבורגנים (הלא הם ה"אפסטרס") לעומת
      העבדים השקופים, ה"דאונסטרס".
      עבדים ועבדות. בעיקר כשהן ערביות.

  3. טוב שלעפאף יש חברה בעבודה שחושבת עליו.
    תודה על ההקדשה, שנתראה בשמחות או בהפגנות.

  4. רונית לונג טיים. תבואי יותר.

    זה ממש נשמע כמו הבית אבות של אימא שלי (וגם של אימא של יודית). איך זה קשור לכתבה? (אני לא קוראת עיתונים, ועכשיו אין לי את לקרוא את הכתבה ולהבין את הקשר).

  5. איריס קובליו

    רונית, מסקרנת שירת הדיור הזו שלך, הערבוב של הפרטים הסופריאליסטים עם האמירות החותכות (חיתוך המלפפונים והבצל מול חיתוך המצב העגום על שולחן המטבחון העגום של שולי החיים)

    • יעל – אפרט במייל איפה נמצא "בית האימהות" הזה.
      הכתבה על יודית (משוררת חברתית שהוציאה ספר ראשון בבבל) התפרסמה בידיעות, מוסף 7ימים. למיטב ידיעתי אי אפשר ללנקק.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לרונית ליברמנש