הצד האנושי של הפוליטיקה יו"ר תנועת דרך אחרת, עו"ד לשעבר חברת כנסת
הרעש היה מחריד, רעש של מכוניות מתרסקות וצעקות. כנראה כמה שניות שהיו ארוכות ארוכות. עמדתי ראשונה בשורת מכוניות ברמזור, סוף נתיבי איילון בהרצליה, מחכה בסבלנות שהרמזור יתחלף, מקווה לא לאחר לפגישה הבאה שלי ברעננה ופתאום הבום וההתרסקות. קיבלתי מכה מאחורי, המשכתי לנסוע כמה מטרים, עצרתי בשולי הכביש וניגשתי לראות אם מישהו זקוק לעזרה.
המראה היה נורא. שבע או שמונה מכוניות מעוכות חלקן מעוכות האחת בתוך השניה במעין חיבוק של מתכת בצבעים שונים, האדום בתוך הלבן והאפור בירוק. ובתוך המכוניות אנשים גונחים וכואבים.
נס של ערב ראש השנה כנראה הציל אחדים מהם ממות, המכוניות מרביתן "טוטאל לוס ".
עד שאת לא חווה את החוויה של להיות מעורבת בתאונה זה עובר ליד האוזן ולא ממש מחלחל. כמה כאב, כמה בזבוז, כמה מיותר. והכל בגלל חוסר זהירות, זילזול בחוק, הפקרות ואלימות שבאה לידי ביטוי כאן ועכשיו בפגיעה במספר אנשים תמימים שבסך הכל רוצים לחזור הביתה. מאות ואולי אלפי אנשים נתקעו בפקק אדיר ויאחרו מי לילדיו ומי לפגישותיו.
בעודי מחכה לבודק המשטרתי שיקח עדויות ויצלם את המכוניות הפגועות חיפשתי את האשם בתאונה. האיש שבמהירות עצומה נכנס לרמזור וגרם לכל הבלגן והנזק. נזכרתי בשיחה ששמעתי הבוקר ברדיו על ההשתמטות מהצבא. אמר מישהו כי מי שמשתחרר על סעיף 21 סעיף בריאות הנפש צריך לשלול ממנו את רשיון הנהיגה, שהרי אם לא שפוי הוא כיצד ינהג במכוניות וחשבתי לעצמי, אולי באמת יש לערוך בדיקת בריאות הנפש אצל כל נהג ונהגת. המכונית הופכת בידי הנהג לכלי מלחמה, לכלי משחית, תוך שניות, האם אומנם כל אחד מסוגל להפעיל שיקול דעת? כנראה שלא. ומדוע אנחנו הנהגים הזהירים אזרחים שומרי חוק צריכים להיפגע מאותם מפרי חוק, משתוללי דרכים מסוכנים?
יש להניח שזה לא יקרה, אף אחד לא יערוך מבחן בריאות נפש לנהג, הבעיה שלנו היא שאנחנו כחברה, ורשויות אכיפת החוק, מקלים ראש בהשתוללות בכבישים. ניתנים עונשים קלים לעבריינים מועדים, שופטים רחמניים שרואים את האשם אך לא את הקורבן, מרחמים על נהג עם עשרות הרשעות ומשאירים אותו על הכביש וגם כאשר כבר נשלל רישיון מספר המצפצפים על החוק הנוהגים ללא רשיון הוא עצום.
ולמשטרת ישראל אין כמובן יכולת לאכוף את החוק בכבישים.
אז נכנסתי גם אני לסטטיסטיקה, עוד תאונת דרכים, עם פצועים, ללא הרוגים, ונסעתי לביתי לאחר עיכוב של שלוש שעות, נרגשת, כועסת, ואסירת תודה שנשארתי בריאה ושלמה.
סעו בזהירות ושתהיה לכולנו שנה טובה ללא תאונות דרכים.
מלי פולישוק
תאונות הדרכים התחילו להיות גורם מוות מרכזי בשנים האחרונות, ובאמת שחבל. אני אישית כבר מפחדת להיות על הכביש, ויותר מזה, לנהוג. אם אנשים היו קצת יותר זהירים ולא מנסים לעקוף בכל מצב או להפריז במהירות או לעבור באור אדום, רוב התאונות היו נמנעות ומס" ההרוגים היה פוחת.
שתהיה באמת שנה טובה!
העיקר שיצאת בשלום. שנה טובה מאוד!
פוגשים את הישראליות האלימה, הדורסנית, זו שמצפצפת על החוק, בכביש, בתור בסופר, בהליכה תמימה ברחוב.
עונשים חריפים ירסנו לדעתי את הנהגים ויפחיתו משמעותית את העבירות. אני זוכרת את הימים בהם נהגים דיברו בחופשיות בזמן הנהיגה בנייד. מאז שעלה גובה הקנס, התופעה הצטמצמה.
ונקווה לשנה מתוקה בכבישים ובכלל
מספיק לקרא מה כתבת, כדי להזכר שבשניות אפשר להכנס לסטטיסטיקה,וכמה מעצבן שזה גם לא תלוי בנו…
תודה על השיתוף.
שנה טובה וזורמת…
חוויה טראומטית. עברתי אותה לפני מספר חודשים. העיקר שיצאת בריאה ושלמה בגוף.
שנה מתוקה
מלי, טוב שאת בריאה ושלימה.
בכל פעם שאני חוזרת מהמרכז הביתה, לכרמיאל, אני מברכת על שהגעתי בשלום וכל הנהגים המסוכנים חלפו על פניי בלי לפגוע בי. זה לא שאני "שה תמים", גם אני אוהבת לשים את הרגל על הגז, אבל במידה ולפי הצפיפות על הכביש. בכל פעם שמכונית חותכת אותי אני אומרת לעצמי "טוב, שטח מסיע את אשתו לחדר לידה" וכך אני מונעת מעצמי עצבים וכעסים.
שנהיה בריאים ושלמים ותמיד נחזור הביתה בשלום.
וידויה (האחרון) של הגולדי, עכשיו אצלה בבלוג – המסכה יורדת – אל תחמיצו!