בננות - בלוגים / / כנס חינוך בחולון – וההון האנושי של ישראל
הצד האנושי של הפוליטיקה
  • מלי פולישוק-בלוך

כנס חינוך בחולון – וההון האנושי של ישראל

כנס חינוך בחולון – וההון האנושי של מדינת ישראל
 
אתמול התקיים כנס החינוך בחולון. כנס מעניין, איכותי וחשוב ביותר. יש לברך את המארגנים ובראשם אבינועם גרנות ראש אגף חינוך בעיריית חולון, הן על היוזמה והן על הצלחתם להביא את צמרת המדינה לדבר חינוך. מלבד אנשי מקצוע בכירים, השתתפו בכנס נשיא המדינה שמעון פרס, ראש הממשלה אולמרט, שר האוצר בראון שרת החינוך תמיר, מפכ"ל המשטרה ומנכ"ל משרד החינוך ועוד.
ואכן, הייתה בשורה בכנס. כל אחד מהם דיבר על חשיבות החינוך לעתידה של המדינה מתוך הבנה, (שלהם או של כותבי נאומיהם), כי בלי חינוך אין עתיד, בלי חינוך והשכלה אין צמיחה ואין רווחה.
כאשר שמעתי משר האוצר בראון את המשפט: "ההון האנושי הוא המשאב העיקרי של מדינת ישראל" ממש התרגשתי. היי אמרתי לעצמי, סוף סוף שר בממשלה אומר את המשפט עליו אני חוזרת כמו מנטרה.
כאן עלי לקחת אתכם כמה שנים אחורנית פברואר 2003, ישיבת סיעה ראשונה שלי כחברת כנסת. ישיבת חלוקת התפקידים.
מפלגת שינוי ז"ל קיבלה בבחירות הקודמות 15 מנדטים, קיימה את הבטחתה לבוחר ונכנסה לממשלה בלי החרדים. כמפלגה השלישית בגודלה בקואליציה של אריאל שרון קיבלה סיעת שינוי שלל תפקידים.
בסיעה הוחלט כי סדר הרשימה הוא סדר חלוקת התפקידים. בהיותי במקום 8 ברשימה, לאחר שנבחרו 5 שרים 1 סגן שר 1 ראש ועדת החינוך, התאפשר לי לבחור ממגוון התפקידים שנשארו.
בחרתי בתפקיד יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה. אמנם ועדה שולית ובלתי נחשבת בכנסת, אך בעיניי בעלת חשיבות ממדרגה ראשונה. ממקום של יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה אוכל, כך האמנתי, לקדם את ההון האנושי של מדינת ישראל שהוא, לדעתי, הסיכוי היחידי של מדינת ישראל להתקיים לאורך זמן. תפקיד נוסף שנטלתי על עצמי היה חברות בועדת הכלכלה של הכנסת, גם כן מתוך המחשבה כי שם אוכל להביע וליישם את רעיונות הכלכלה הליברלית כאמצעי לצמיחה כלכלית שתביא לרווחה.
 
תוך זמן קצר הפכה הועדה בראשותי למקום בו יש למדענים, לאנשי ההי-טק, לרופאים ולאקדמאים בתחומים שונים, אוזן כרויה ואוהדת, מקום בו מבינים את מצוקותיהם ומנסים לפתור את בעיותיהם. מקום בו מחפשים כיצד להפוך את מדינת ישראל למדינה של יצירה וקידמה בתחום המדע והטכנולוגיה. כל שבוע יצאנו חברי הועדה ואנשי מקצוע הנלווים לה לסיור ברחבי הארץ, כדי לראות במקום פעילותם את המדענים, אנשי המחקר באוניברסיטאות ובמכוני המחקר, אנשי תעשיית ההי-טק, מכונים להכשרת עובדים, וכל מי שעיסוקו בהון האנושי של מדינת ישראל. חשוב היה לי לשמוע כל אחד ואחת, לראותם בפעולה במקומם הם ולא רק במשרדי הכנסת בירושלים, כדי לעמוד מקרוב על הבעיות ולנסות לפתור ככל שניתן היה.
במרבית נאומיי במליאה ובועדות בכנסת דיברתי על ההון האנושי והצורך להשקיע בו. להזכירכם, שנת 2003 הייתה שנה קטלנית במיוחד. שר האוצר נתניהו קיצץ הכול, קצבאות, מענקים, תמיכות, מקומות עבודה ובראש וראשונה קיצץ במקום שלכאורה היה הכי פופולארי לקיצוץ – מכוני המחקר, חממות טכנולוגיות, כספי המדען הראשי וכדומה. והרי כאשר יש ילדים רעבים ללחם, כאשר לזקנים אין כסף לתרופה או למזון כיצד אפשר לדבר על מדע והייטק?
כחמישה שבועות לאחר שהושבעתי כחברת כנסת זימן אותי נתניהו למשרדו. שר האוצר הכין תוכנית הבראה למשק הישראלי, קיצוץ דרקוני בסעיפי התקציב השונים, בכל תחום, כולל פגיעה קטלנית בקצבאות זקנה וילדים, צמצום תקציבי שמחייב פטורי עובדים רבים במגזר הציבורי. בקשתו האישית של נתניהו ממני הייתה לסייע לו בהסברת תקציבו החדש כדי לשכנע חברי כנסת להצביע עבורו. הפנייה אלי אישית הייתה לאחר ששמע אותי נואמת במליאה ובוועדות בזכות הכלכלה הליברלית. הסברתי לנתניהו כי לא אוכל להסביר תוכנית שרק מקצצת, פוגעת בראש וראשונה בנשים, ואין בצידה שום עידוד לתעסוקה ולתמיכה במי שרוצה לצאת ממעגל העוני. אין בתוכנית התייחסות כלשהי לקידום מנועי צמיחה שיוציאו את המשק מהבוץ הטובעני בו הוא מצוי, פרי מדיניות כלכלית שגויה של ממשלות ישראל שנגסו בעוגה מבלי להגדיל אותה, שחילקו קצבאות ועודדו בטלה במקום לעודד תעסוקה בקרב מי שכשיר לעבודה. נתניהו לא הבין כלל מדוע תוכניתו פוגעת בנשים. הסברתי לו כי בכל סעיפי הקיצוץ הנפגעות העיקריות הן הנשים. לדוגמא, קיצוץ חריף בקצבאות אמהות חד הוריות כאשר החוק אינו מאפשר להן לרכוש השכלה ולקבל קיצבה בו בעת, מונע מהן לצאת אי פעם ממעגל העוני. כמו כן, באותם ימים היה צורך לפתח מקומות עבודה, שיעור האבטלה היתה גבוה ביותר, משבר בכל כלכלות העולם, זה הזמן, כך אמרתי לשר האוצר, להשקיע בהכשרת עובדים, למשוך תעשיות הייטק לישראל על ידי מתן הטבות במיסוי לחברות בינלאומיות. אסור, טענתי, רק לקצץ בלי לדאוג לפרנסה ולעבודה של אזרחי המדינה.
 
נתניהו הקשיב, הסכים, וביקש ממני שאכין עבודה בנושא. הרמתי את הכפפה, למרות שזה תפקיד הרשות המבצעת ולא המחוקקת. הקמתי ועדת היגוי של מומחים מהשורה הראשונה, גיבשנו הצעה לקידום הצמיחה הכלכלית באמצעות המדע הטכנולוגיה ותעשיית ההיטק, כמנוע צמיחה עיקרי, או במילים אחרות השקעה בהון האנושי של המדינה כאמצעי לצמיחה כלכלית.
מן הראוי להדגיש, המטרה איננה צמיחה כלכלית אלא רווחה חברתית לכל אזרחי המדינה. כדי להשיג רווחה יש לפתח את הכלכלה ולהביא לצמיחה. הטיעון המרכזי שלי היה אז והינו כיום – לישראל אין משאבים אחרים אלא ההון האנושי שלה, כיום במאה ה – 21 הכלכלה בכל העולם מושתתת על פיתוחים מדעיים וטכנולוגיים, בתחום הרפואה, הביטחון, התקשורת ועוד. אם הבטיחו לנו ארץ זבת חלב ודבש הרי עתה במאה ה – 21 הגענו לכך, הזבת חלב ודבש זה הג"יניוס היהודי, היכולת שלנו ליצור, לפתח, ליזום, החוצפה הישראלית כאן יש לה ביטוי חיובי, ההעזה, החדשנות אלו תכונות ישראליות שלא פעם אנו מגנים אותן אבל ככל שמדובר בעולם הטכנולוגיה והמדע יש לברך עליהן. תכונות אלו הן ששמות את הישראליים כראשונים בפיתוחי פטנטים, בתחומי המדע השונים, בתעשיית ההיטק, בתעשיות הביטחוניות ובתחום התקשורתICTׂ
את התוכנית לפיתוח ההון האנושי של ישראל כמשאב הכלכלי הלאומי החשוב ביותר של המדינה הצגתי לפני שר האוצר, שר התמ"ת ( מי שהיום ראש הממשלה), וגם לפני ראש הממשלה שרון , ועל כך, ברשימה הבאה.

תגובה אחת

  1. מה עם קצת סולידריות?

    "קידום הצמיחה" זו מכבסת מילים של "קידום צמיחת ההון של בעלי-ההון"… בעלי המפעלים ה"יזמים" למיניהם מקבלים הון תועפות מהמדינה, ולא תמיד, כידוע, פותחים מפעלים חדשים מפחיתי-אבטלה; התעסוקה תופחת אך כיסיהם לרוב משמינים, אנ"לא יודע איך אומרים את זה בסינית או בערבית-ירדנית. מפלגות כמו שינוי והליכוד מעודדות את העשרת העשירים, ברור מי החלכאים והנדכאים שמשלמים-גם-משלמים את המחיר בסוף החגיגה.
    על קוראות המדור לזכור שרובם המכריע של מקבלי הקצבאות אכן אינם מסוגלים להשיג פת-לחם בלעדיהן, ואל ללבנו להיות גס בהם. קצבאות אינן "מעודדות אבטלה" אלא הישרדות! אי מתן קצבאות יעודד בעיקר רעב נורא, סבל, היזרקות ילדים רכים לרחוב, הידרדרות לפשע ואלימות במידה גרועה אף הרבה יותר מהמצב הנוכחי. לא צריך להיות סוציאליסט כדי להתנגד לפגיעה בחלשים – צריך להיות הגיוני (אם כי הכי הגיוני להיות סוציאליסט).
    כדי לפתח את ההון האנושי של מדינת ישראל צריך להפסיק את הכיבוש בשטחים, הזולל הון פיזי והון אנושי (חיי אדם) גם יחד, להפסיק ההוצאות המגאלומניות על ראוותנות צבאית, ולהתחיל בהשקעה בחלשים, אם לא כן – כולנו נצטרף אליהם וניאלץ להתחנן לקיצבאות- כל מעמד הביניים (והרי מעמד הביניים הוא זה ש"שינוי" התיימרה לייצג, נו טוב, לא הצטערתי שנשארה לגמרי בחוץ).
    ומילה אישית לכותבת – כל-כך מעט קוראות יש לנו בבלוגים האלה, עד שלפעמים תמהני, האם יש טעם בכל ההשקעה בכתיבה או תגובה. בסך הכל בשביל מה…

© כל הזכויות שמורות למלי פולישוק-בלוך