בננות - בלוגים / / זה המקום
אני והעיר הקדושה
  • רונית בר-לביא

    חוזה השכירות שלי מצביע על כך שאני מתגוררת כרגע בירושלים. זה אומר שחם לי בקיץ אבל נסבל, שאני מוצאת את עצמי חלק ממיעוט קיצוני ומסוכן שהולך ונכחד בעיר הזו, שאני מעדיפה שקט כפרי ופסטורלי על פני צפיפות ורעש של עיר, שאין לי יותר מושג ממקומות חדשים לבילוי בעיר הזו, כי הפסקתי לחלוטין לצאת בה, ושבאופן כללי אני עדיין מעדיפה כאן על פני שם, אולי כי שם יותר פיח ויותר לחות ויותר רעש וצפיפות ולחץ, ונכון שגם הרבה יותר בנים שהם סינגלים ושווים לכאורה וכל זה, אבל כשיש הרבה ממילא לא מוצאים, אז מה רע לי פה בינתיים עם כל הנזירים המורמוניים,  הנוצרים-אוהדי-ישראל, המשיחיים למיניהם מכל קצוות תבל, ונציגי העיתונות-העוכרת-ישראל מכל אירופה רבתי ?? אחרי הכל, כשאת יורדת לך בכפכפים לקנות לחמנייה ושוקו בפיצוציה בתל אביב, איזה מיזוג אתני  כבר נכון לך ? מקסימום פועל רומני דלוח לרפואה. אבל בירושלים, כל גיחת סרק לרחוב מניבה מיזוג גלויות שלם שמהווה עילה לועידת פסגה אזורית לפחות. אז מי אני שאוותר על כובד אחריות שכזה, שלא להזכיר, על ההנאה המשונה שבזכות לגור במקום הדומה ביותר לעזה, בתחומי הקו הירוק ?? ובכן, לא אני. לא ולא. על כך ועוד, בטורים הבאים.

זה המקום


זה המקום
========

האמת יפָה, את אמרת.
ואני חשבתי:
נכון,
ואיזה מעמקים נגלים לך,

ומאיפה ידעת.

5 תגובות

  1. רבקה ירון

    .
    מקום.
    סימן ל- [כאן: שורה ארוכה מאוד של מסומנים] ומסוּמן בעצמו.

    אהבתי את האירוניה מול האמת הבנָלית, הטריוויאלית, כי הרי "טריוויאלי" פחות או יותר = אמת, או קרוב מאוד אליה. ואהבתי את האירוניה העצמית.
    הכול באריזת מתנה קטנה, קלה. אפשר לקחת בלי בעיות משקל, נפח וכו'.

    תודה:).
    רבקה

  2. נעם רחמילביץ'

    כמו קליפות של בצל: עם כל קליפה של הבנה שמקלפים מתגלה חדשה תחתיה. זה יפה

  3. ריקי דסקל

    הי רונית
    איזה כיף לראות אותך שוב
    ועוד עם אמת יפה כזו
    שבת שלום !

  4. לי עברון-ועקנין

    האמת יפה. נכון! וגם השיר הזה שמרגישים שהוא מסמן עומקים, גם אם לא יורדים לחקרם…

  5. רונית בר-לביא

    וואו, תודה לכולכם. איזה כייף, אחרי חצי שנה לבוא לבקר.

    תודה רבקה ירון ונעם ונעים להכיר.

    תודה ריקי יקרה ולי 🙂

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרונית בר-לביא