בננות - בלוגים / / שפוכה על החופש הזה
אני והעיר הקדושה
  • רונית בר-לביא

    חוזה השכירות שלי מצביע על כך שאני מתגוררת כרגע בירושלים. זה אומר שחם לי בקיץ אבל נסבל, שאני מוצאת את עצמי חלק ממיעוט קיצוני ומסוכן שהולך ונכחד בעיר הזו, שאני מעדיפה שקט כפרי ופסטורלי על פני צפיפות ורעש של עיר, שאין לי יותר מושג ממקומות חדשים לבילוי בעיר הזו, כי הפסקתי לחלוטין לצאת בה, ושבאופן כללי אני עדיין מעדיפה כאן על פני שם, אולי כי שם יותר פיח ויותר לחות ויותר רעש וצפיפות ולחץ, ונכון שגם הרבה יותר בנים שהם סינגלים ושווים לכאורה וכל זה, אבל כשיש הרבה ממילא לא מוצאים, אז מה רע לי פה בינתיים עם כל הנזירים המורמוניים,  הנוצרים-אוהדי-ישראל, המשיחיים למיניהם מכל קצוות תבל, ונציגי העיתונות-העוכרת-ישראל מכל אירופה רבתי ?? אחרי הכל, כשאת יורדת לך בכפכפים לקנות לחמנייה ושוקו בפיצוציה בתל אביב, איזה מיזוג אתני  כבר נכון לך ? מקסימום פועל רומני דלוח לרפואה. אבל בירושלים, כל גיחת סרק לרחוב מניבה מיזוג גלויות שלם שמהווה עילה לועידת פסגה אזורית לפחות. אז מי אני שאוותר על כובד אחריות שכזה, שלא להזכיר, על ההנאה המשונה שבזכות לגור במקום הדומה ביותר לעזה, בתחומי הקו הירוק ?? ובכן, לא אני. לא ולא. על כך ועוד, בטורים הבאים.

שפוכה על החופש הזה

שפוכה על החופש הזה,
לכל אורכי עוגנת בו.

ראשי בשישי,
חזי בשבת,
לערב חג – הבטן,

רגליי בשני,
ובשלישי הקצוות.

מה יישאר למחר,
היכן אעגון ?
אם אזוז מרבצי,
ישתנה כל מניין הספירה,
תתרחש נדידת יבשה.

4 תגובות

  1. שלום רונית רעיון מאד מקורי וחביב
    "שפוכה על החופש"
    אני איתך בעניין של החופש
    ובמקום שאת לא זזה מרבצך פשוט תכתבי
    חג שמח

  2. רונית בר-לביא

    תודה לכם, דוד ועפרה.

    באתי והלכתי הרבה…
    גופי ונפשי רובצים על ימי החופש,
    גם בזמן התזוזה.

    לכתוב לא יצא כמעט במצב כזה….

    המשך ימים טובים טובים.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרונית בר-לביא