ארכיון חודש: ספטמבר 2010

אי אכילה זו על שום מה

      (מעין יומן צום) בחיים לא הצלחתי להשלים צום של יום כיפור או בכלל, לצום במשך 25 שעות. רוב הפעמים גם לא ניסיתי, בעיקר כי לא מאמינה בזה ולא מרגישה הכרח או צורך לקיים את המנהג הזה.  וכך במרבית חיי היה יום הכיפורים בעיקר סוג של עול מתקרב, יום וחצי כזה בו צריך לתאם מראש עם מי בכלל אפשר ...

קרא עוד »

תהיה איתי

    אחרי הכל – יצאתי  להסתכל לאלוהים בעיניים. העצים נכחו, אולי ליטפו,   אני חיבקתי אוויר ורוח. אז נולד שיר והכל פרח מזכרוני.    

קרא עוד »

ולחיות – עד שנתרגל

   [לשנה החדשה]     תראו אותם – מוטלים על השביל. יש למתוח הקפיץ – להתחיל ? בתחילה נרעד ונפרפר בעווית, אז נזכור שעלינו לקיים את הברית  ולחיות עד שנתרגל אל כל הדברים הסתומים בתכלית, אל החושך,  האור שעומד ומביט, אל הפחד שנלמד לאמץ מבלי להכרית. מועדים והולכים מזדקפים אל השביל, עזובים לנפשם למראית,  מתקנאים בכל שנגלה לפניהם: בפרי המבשיל, בעץ ...

קרא עוד »

חיבור לחופש הגדול

        לאחרונה לא הייתי פה כמעט, כנראה שלקחתי, מבלי לתכנן, מעין חופשה מהמקום, ואני לא חושבת שהיא הסתיימה. אבל כנראה שאני לא אדם מוחלט, ובשביל להצליח לחשוב מה המקום הזה בשבילי והאם נותר בו משהו מספיק אמיתי ופורה בשבילי כרגע,  כלומר – האם נותר בי משהו מספיק אמיתי ופורה ביחס למקום הזה ולאנשים בו כרגע, אני לאו דווקא ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לרונית בר-לביא