אני והעיר הקדושה הייטקיסטית לשעבר (ושוב וחוזר חלילה), כותבת הומור ושירה, שרה מקצועי, רוקדת. וגם בועות סבון

         כשאתה בא הם מחייכים בקמטוטים קטנים-גדולים, זורחים מרוב, הנה האור הגיע. כשמושיטים ידיים לחבק, ביתם מוצת אורה גדולה וחום. וכל הערב אתה מלך והם – מי הם אוהביך וכל השפע כל היופי כל הטוב וכל הדם זורמים ממך ואליך זורמים אצלם ושם ובכל מקום שבעולם ימים מרים מהרגיל לעונה קרבה עזה שוטפת  ואין לה סוף, היא רק המשך ...

    הגב כפוף היום מוחץ רועץ קוצץ שורץ מראשיתו שעטה על בשרך עת היקיצה נוגסת בך בתאווה דקה דקה שעה שעה ועוד ועוד ועוד עד הערב עד החושך עד ויתור עד התשה עד אין אדם לחמוס בך עד כלות ושוב חוזר חלילה. ועוד ועוד ועוד אבל – ראי שם ציפורים עפות, יפות יש רגעים ויש מסתור בין רגעים כרי ...

    שיר שהוא חגיגה-חגיגה. העושר, הקורין – עם קול הסוכריה והנפש הטובה כל כך. אשה זכה. הערן צור, ואפילו ענבל פרלמוטר מנגנת אם קלטתי נכון. והמבטים המתוקים בין כולם לכולם שם. לא תמימים החבר'ה …. http://www.youtube.com/watch?v=glBtBhPU-Dk קחו תחגגו.    

     (תרשו לי, אני רוצה קצת לצחוק …. ובפשטות) מה שלא הורג, מחסל. אין שום יתוש בעולם כלל. מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד, הנחמד הוא שלא נאמר לך איך, בעיקר כי אי אפשר. אבל אפשר להתכוונן. זה כן. הרבה בהצלחה. והעיקר לא לפחד כלל. כי אין ממה. וגם ממי. רק אולי מעצמך. וזה, וואווו, טוב נו, עזבו אתכם מהמשפט ...

    סוניה / מילים ולחן: חיים צינוביץ' הגאון מפרוייקט הג'יבריש שלו. http://www.youtube.com/watch?v=U44w2vWelpo לי זה עשה את הפורים הזה. (אם כי ייתכנו עוד אי אלו מאמצים לחגוג אותו…  קשה להתעלם למרות שבא לי). ועכשיו חידון: מה הוא אומייייייר ? ויותר מכך: למה ?  

    מביאה לכם עוד שיר שכתבתי לפני כ 5 שנים, כשהתחלתי לחטוא ולפשוע בכתיבה. 🙂  .1 אתמול הייתי עשויה טלאים, מורכבת מקרעים לא קרואים של עלבונות מעידני חיים שונים.   .2 עם כאלה עלי כותרת אפשר שאהיה מסתתרת שנים. עם כזו ליבה בוערת את מה שאינני אוגרת, הריני מוסרת לעולמים.   .3 כשירכיה רטטו היא כתבה לו שיר מזמור בעיניה. ...