הבלוג של מיכה שמחון צלם אמן מורה מרצה פמיניסט נשוי ואוהב אבא לאימרי ועלמא מזרחי חברתי עצבני חייכני רגיש רוקר בנשמה בשלן

    אני מחכה לסינים. זה נשמע מוזר, אולי, אבל ממש נמאס לי מהאמריקאים האלה ומהדרך שבה הם מנהלים את העולם. האמריקאים טוענים, ויש לי תחושה שהם אפילו מאמינים בזה, שהם נלחמים למען עולם טוב יותר ודמוקראטי יותר ושהם רוצים שלום עולמי, אבל אם תקחו שיפוד ותתקעו אותו בעיני כל הסערות בעולם הזה: בכל הסכסוכים והמלחמות והמאבקים וארגוני הטרור, ואחר כך ...

    panic ensemble (צילום: מיכה שמחון) כבר מזמן רציתי להמליץ לכם על להקה ישראלית שאני מאד אוהב. קוראים להם פאניק אנסמבל ויש להם דף בmy space (הלינק בהמשך). ב-13.8 היתה להם הופעה בלבונטין 7, המקום הכי חם היום ללהקות ומוסיקאים בשלב שהברבי גדול עליהם. הלבונטין מתמלא בעוד ועוד אנשים, שחלקם מגיעים מחיפה במיוחד. הלהקה עוד לא הופיעה בחיפה או ...

סיגלית ואני חשבנו לנסוע לטוסקאנה. הסתבר שלחבר שלנו יש שם וילה. ואני רציני. אבל בסוף, לא יאמן, זה לא הסתדר לנו, אז החלטנו לנסוע למקום לא פחות מדהים. עלינו למצפה מתת. צימר. מה אתם יודעים אנחנו על סף ההתברגנות, כנראה… לא ממש: תארו לכם: בקתה אקולוגית מעץ וטיט, מרווחת ופונה לישר ליער אלונים ואלות. וכן, יש ג'קוזי. זוגי. אבל דמיינו: ...

  מיכה שמחון – צילום – 2007 Micha Simhon – Photo – 2007 זוזו מוסא, כנר, מייסד ומנצח התזמורת של רשות השידור. יליד מצריים. חי בבת ים. (מתוך הסדרה: מוסיקאים ברבע טון)    

        יוסף שם – טוב ז"ל, שהיה ידוע בכינויו: יוסוף אל עוואד – יוסף נגן העוד והיה מורו של יאיר דלאל, נפטר לפני כמה חודשים. התמונה צולמה כחצי שנה לפני מותו. התמונה היא חלק מסדרה הנקראת: מוסיקאים ברבע טון, ונמצאת בשלבי סיום. בסדרה מצולמים מוסיקאים יהודים – ערבים, שעלו לישראל מעיראק או מצריים וניגנו שם וגם כאן ...

  בדיוק גמרתי לקרוא את "בעל ואשה" של צרויה שלו. התחושה המוכרת הזו , שאחרי סיום ספר. חוסר היכולת למצוא את המקום בבית, שבו הקיום הפוסט – קריאתי שלי יכול למצוא שלווה. יש איזו שעה שבה אני מרגיש שאף אחד לא יוכל להבין אותי. שהרי עברתי חוויה רגשית עמוקה לבד ומי שלא היה שם אתי לא יוכל להבין את המטען שעימו ...

  היום יומולדת. מזל טוב. מזל טוב שנולדתי ומזל טוב שאני קיים ומזל טוב לאמי יולדתי ולאבי מולידי. אז למה אני עצוב? למה בימי הולדתי תמיד נופלת עלי עננה של עצב לא מתוק כלל, משהו על גבול הדיכאון. ימי הולדתי הופכים להיות סוג של יום כיפור. חשבון נפש. מה עשיתי? לאן הגעתי? איפה טעיתי? סיגלית שלי עושה כל דבר כדי ...

  סיגלית, בת זוגי שתחיה, לקחה אותי אתמול להופעה, שקרוב לוודאי לא הייתי הולך אליה ביוזמתי. הברבי חלל הופעות נהדר הבנוי לרוק. אחרי שהייתי במעבדה בירושלים בהופעה של אביב גדג' (ראו הבלוג: מרגיש כמו בפעם הראשונה) הבנתי עד כמה רוק הוא תלוי חלל. אי אפשר להנות מהופעת רוק על כסאות, ללא בירה ביד וללא האמביאנס של עשן סיגריות. נכון שאני לא ...

  הי  אני חושב שהגיע הזמן שאכתוב משהו חדש באמת. אני רוצה לדבר על תופעה שהחלה מאז שהתחלתי לבלוג (ל' בחיריק). התמכרתי. האם בלוג זה ענין ממכר? האם אנו מתמכרים לתגובות? סיפוקים מיידיים? האם האפשרות שניתנה לנו לעמוד בכיכר השוק הפוסט מודרני ולמרוח את האגו שלנו על פני הדפים האלקטרוניים היא כל מה שייחלנו לו, בעצם? עכשיו כולם מקשיבים לנו ...