הי
רציתי להזמין אתכם לפאנל: "עטויה"ב"הקהל וגם להראות לכם תמונה של המשוררת שרה פרידלנד בן ארזה שצילמתי ושיר שלה שיוצגו שם
*** הקהל : סמינר לימוד של יהדות וישראליות, בימים א' וב' בחול המועד סוכות. פרטים באתר: http://www.hakhel.org.il/
הכניסה בתשלום. התכנים מעוררי מחשבה!!!
ביום הראשון של הסמינר, יום א' 30.10 בשעה 15:00 המשוררת שרה פרידלנד בן ארזה, סיגלית בנאי, ואני נשתתף במפגש שנקרא עטויה.
"עטויה"
כיסוי הגוף וכיסוי הקול כדיכוי או כהעצמה בתרבויות מסורתיות.
משוררת, בימאית וצלם משוחחים על השמעת הקול הנשי והשבתו אל האלם, על חווית העצמה שבעטיית רעלה ועל מבטן של נשים יהודיות ומוסלמיות עטויות. בשיחתם תשולבנה יצירותיהם: יוקראו שירים ותוצגנה עבודות צילום ואומנות וידאו.
שיר מאת שרה פרידלנד בן ארזה
בַּמִּטְפַּחַת שֶׁעַל הַחֶבֶל
מְהַתְּלוֹת הָרוּחוֹת
שֶׁאֵינָן בִּשְׂעָרִי
דֵּהִים תַּלְתַּלַּי לְשֶׁעָבַר
מְעֻלְּפֵי סִפּוּרִים, מְצֹעֲפֵי בַדִּים
כְּמֵהִים אֶל יָם
מֶה חָלַמְנוּ צְעִיפִים
סַסְגּוֹנִיִּים-הוֹדִיִּים כִּסּוּ סִיד מִתְקַלֵּף
בְּדִירַת הָרַוָּקוֹת שֶׁלָּנוּ.
מִן הַקִּיר אֶל רָאשֵׁינוּ בָּעֲרָבִים
נָשְׁלוּ.
עָטִינוּ בַּמִּטְפָּחוֹת חֲלוֹמוֹתֵינוּ
לְהַקִּיפָם בָּיִת, אִישׁ
וּפָנֵינוּ אֲחֵרוֹת
נִרְגָּשׁוֹת
עַל רֹאשִׁי, רֵיקָן מִתַּלְתַּלַּי,
קֵרֵחַ וְשׁוֹכֵחַ וְאָפֹר,
חוֹמֶלֶת מִטְפַּחַת
מַקִּיפָה לוֹ צְבָעִים
וָאוֹר.
בהצלחה מיכה
צילום מרגש נקי מישיר מבט. המצולמת מרגישה כנראה נוח עם הצלם. איך עושים את זה.
הייתי מתה לבוא . איפה זה אפעל. סליחה על הבורות
אפעל זה קרוב לקרית אונו. ואת מוזמנת. זה לגמרי חינם.
מבחינת הנינוחות של המצולמת, זה פונקציה של זמן וקשב בד"כ. אפילו שאת שרה אני מכיר, היא היתה לחוצה בהתחלה אבל אחרי זמן, היא נרגעה. אבל גם כשצילמתי מצולמים אחרים, זה פשוט ענין של זמן ואווירה בסטודיו.
שלום מיכה ומירי,
נדמה לי שהקהל אינו לגמרי חינם. אינני יודעת כמה הם גובים.
שנה טובה ופוריה,
שרה
צילום מדהים. כמו דמות מזמן ומקום רחוק
שלום לאחת
תודה על התגובה. לא סתם אחת.
התמונה היא חלק מסדרה שתוצג בבית אחותי בנובמבר.
אפרסם כאן הזמנה בפוסט נפרד, בהמשך. את מוזמנת.
שימו לב, הטעיתי אתכם. "הקהל" זה בתשלום אמנם לכרטיס לכל היום, אבל משהו כמו 50 ש"ח, תיכנסו לאתר (הלינק בפוסט) ותראו פרטים.
אני מצטער על הדיסאינפורמציה. בעצמי הופתעתי.
מיכה תודה
השיר כל כך יפה.
הצילום אוהב ואנושי,ומעצים כל כך את החוויה.
פתאום מרגיש כל כך מתגעגע לסבתי, אשר תמיד עטפה ראשה בכיסוי ראש וצמתה הציצה כאילו במקרה.
כביכול כל כך רחוק ממני היום, אבל כל כך חלק מקיומי.
לא המשיך כאן בכתיבה הרי זו רק ההזמנה.
לצערי לא אצליח להגיע ביום א, אבל מאד ארצה לראות יותר.מאחל בהצלחה ובטוח שהתערוכה בהמשך תיהיה מרתקת .
משה
הי משה
השיר באמת מקסים. הכנות שלו מכניסה לעולם שלא גלוי לעין. עולם פנימי.
שרה היא אדם מיוחד וניסיתי להוציא ממנה את הרוחניות החוצה, שתשפע לה לצד השיר כנחל.