בננות - בלוגים / / סוגית הפליטים
הבלוג של מיכה שמחון
  • מיכה שמחון

    רחוב השומר 15 חיפה   אחוזה, חיפה נוה שאנן, חיפה בי"ס בארי בי"ס עירוני ג' השומר הצעיר נוער הליכוד נח"ל מלחמת לבנון מר"צ גשור אירופה אוסטרליה ניו זילנד תאילנד  יפן ישראל ירושלים אוניברסיטה אגי הרבה הונגריה תעודת הוראה גימנסיה רחביה מ.א. סוציולוגיה ואנתרופולוגיה יוליה קצת רוסיה בי"ס לצילום מוסררה הודו פלורנטין, תל אביב בי"ס לצילום מוסררה בי"ס גבעת גונן בקטמונים ירושלים סיגלית יד אליהו מכללת ספיר בי"ס לצילום גיאוגרפי  תלמה ילין ובאמצע התחתנתי התגרשתי התחתנתי לתמיד ועכשיו אבא טרי לאימרי מלמד באוניברסיטה העברית תעודת הוראה בסוציולוגיה ופסיכולוגיה מלמד במכון הטכנולוגי בחולון ועכשיו אבא טרי לעלמא

סוגית הפליטים

 

סוגית הפליטים
מה יכול להיות יותר מעצבן מלרדת כל הדרך לערבה כדי לכתוב ולגלות תוך שעתיים מהרגע שהגעת שאתה חולה ושזו מתנה מאשתך האהובה שהשאירה לך כמה וירוסים אחרונים לפני שעלתה למטוס לברלין?
אני אגיד לכם. מה שמתואר לעיל זה צרות של עשירים. זה לא שאני עשיר, אז פקידי המס, תרגעו לא העלמתי כלום, אבל יש אנשים בעולם הזה שלמולם אני מיליונר, אולי מיליארדר. מה שמעצבן אותי באמת זה הצרות שלהם, של אלה שאף אחד לא מתעניין בהם. כאלה שנולדו בארץ הלא נכונה, עם הצבע הלא נכון והדת הלא נכונה כמיעוט אתני/דתי/שבטי או כל דבר אחר שבני האדם המציאו כדי שיהיה להם יותר קל להרוג. אתם מבינים על מי אני מדבר? לא? תקראו עיתונים. אפילו אם מישהו מנסה לשכנע אתכם שזה החדשות של אתמול, לגבי האנשים האלה אלו החדשות של היום ואתמול ומחר גם. עוד לא הבנתם? הפליטים מסודן? דרפור? לא מצלצל מוכר? מצלצל כמו משהו ישן. מזכיר את ביאפרה. אני מבין, אתם עסוקים יותר בשגרת המוצצים? מחירי הקינואה? הדרך להפיק רווחים גדולים יותר בנסד"ק? הפרוסמינריון בכימיה מולקולרית (אף פעם לא ממש הבנתי מה זה אומר, אבל זה נשמע סקסי לפחות כמו קברט בברלין בשנות העשרים) (נו טוב, הגזמתי). במה אנחנו עסוקים, שהוא כל כך חשוב שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו להיות כל כך עיוורים?
אז אני אנסה להירגע (זה אומר להירגע עם הסחוג והאריסה אהובותי ולהתמכר לדברים שמחלישים את הצד המרוקאי שלי, אולי נאמר גפילטע פיש) ולהגיד את הדברים לאט ובאופן מסודר.
היום אני נוסע עם ידידתי, שמארחת את פרח הכתיבה (זה אני) אצלה, מאילת בחזרה הביתה, לערבה. בדרך קופצים בקטנה לקחת מהסבתא קצת ירקות מבושלים של הקוסקוס, שיהיה לקטנות שלה מה לאכול (נשים משוחררות מאכילות את ילדיהן באוכל שמכינות נשים פחות משוחררות, איך לומר…) ואז ככה בקרן רחוב עומדת קבוצה של דרפורים (שמתם לב שבמילה דרפור כבר מצויה המילה פור. מצד אחד זה כאילו קבוע מראש הם יהיו עניים poor ומצד שני הפור נפל עליהם. איך שלא תסתכלו עליהם, הם נדפקו בחלוקה) מה זה קבוצה? זו בעצם משפחה, גדולה. אמא בהיריון ותינוק בידיים ואבא ועוד חמישה ילדים, פעוטות אם נדייק. ידידתי מבררת פרטים ומגלה שהוריה התבקשו על ידי מכר להלין אותם באכסניה שלהם עד יום ראשון. הם שהו קודם לכן בקלאב הוטל ולכבוד החגים הוצאו לרחוב בפרץ של רצון לעשיית מצוות, כנהוג בדת היהודית. אופס סליחה, הקפיטאליסטית.  הוריה, אנשים פרטיים לחלוטין נאותו מתוך אמונה (תמימה) להבטחה שביום ראשון כשמשרדי הממשלה יפתחו יימצא פיתרון לפליטים הסודנים. הגיע יום ראשון ומה קרה? זהו שכלום. הבעיה, כרגיל בארץ הציניות הבלתי מוגבלת, הועברה לידיים של מישהו אחר ועכשיו זו כבר הבעיה שלו. הבני אדם הם בני אדם פרטיים ללא עודפי נזילות מתלבטים ומתלבטים ולבסוף מבינים שהם יצטרכו להעמיד את הדרפורים ברחוב כדי שמישהו יבין שאין להם בית. זה לא עושה סימנים של מזיז למישהו. ועדיין במהלך היום הם מגלגלים החוצה מזון ומשקאות מעשי ידיה להתפאר של אמה של ידידתי (ותאמינו לי, מטבח מרוקאי משובח). ולבסוף מגיע הערב והם עדיין ברחוב. ידידתי שואלת את הוריה למה הם לא מכניסים אותם פנימה והם אומרים שאם יכניסו אותם פנימה הם לא יוכלו להוציא אותם. והם מוסיפים שכששאלו מישהי מהרשויות היא אישרה את הענין. עכשיו אנחנו נכנסים לתמונה, מנסים להפעיל מזכירי קיבוץ, רשויות רווחה באילת והכל בדרך של רשתות פרטיות. ואז אני נזכר בידידה שלי שעבדה ברופאים ללא גבולות ומשם עוד רשת חברתית נפרשת ויש סיכויים, שיימצא פתרון. אבל בינתיים אנחנו מגלים שאנשים רגילים ללא תארים מיותרים ופרוסמינריונים בתורת המוסר וללא ארגונים בינלאומיים עושים פעולות פשוטות של אנשים שלא מסוגלים להשאיר אנשים אחרים ברחוב בלילה עם תינוק בידיים. ההורים של ידידתי פשוט החליטו להלין את הדרפורים אצלם עוד לילה.
ועכשיו אני שואל אתכם. איפה המדינה? המדינה עושה חג. אולמרט מחפש אתר צילומים שיעשה לו טוב בלב. בלב היהודי שלו. לב יהודי? ואהבת לרעך כמוך? אני לא מבין משהו. אנחנו משלמים כספי מיסים, יש איזה חוק שאומר שאי אפשר להוציא כספי מיסים על דברים טובים, רק על מלחמות? בשנה שעברה היו שביתות של נכים ושביתות של חולי סרטן ולא היה כסף בשבילם ובשביל תרופות שיצילו את חייהם ואז חטפו לנו חיילים. אוי איך אנחנו רגישים לזה שחוטפים לנו חיילים. אנחנו לא רגישים לחולי סרטן וגם לא לנכים ובטח לא לפליטים מעיר שאף אחד לא שמע עליה קודם: דרפור, אבל חיילים חטופים? זו פגיעה בפאלוס הלאומי וזו סיבה נפלאה להוציא מיליארדי שקלים. יאללה מלחמה. רגע, סליחה, אמרתם לחולי הסרטן למות בשקט ולעשות קולות של איפוק, ולנכים אמרתם שימציאו לעצמם פתרונות ניידות ופתרונות תעסוקה, למשל שייבנו כסאות גלגלים מעופפים כדי לעלות את המדרגות של הביטוח הלאומי,  אבל כסף להוציא על כלי הרס והרג, זה יש ובשפע. ועכשיו את הפליטים אנחנו בדיוק צריכים על הראש? נו בשביל זה יש את אונר"א, לא?
ואני שואל אתכם: דמוקראטיה? משטר צודק? אחריות מינסטריאלית? לקחי השואה? רגישות לסבל אנושי? העולם שראה ושתק? ואני יודע מה שיגידו חלקכם. מה חדש? פלסטינים? ואני אענה: למרות שאתם צודקים לגמרי, תמיד יכולים כאן כמה ימנים לומר כל מיני דברי שבח מיוחדים על הפלסטינים ומי התחיל ומי עשה ומה מגיע ולמי וכמה. אבל תזכירו לי, יש לנו איזה חשבון לא פתור עם הדרפורים? יש כאן איזו שאלה בכלל?
אולי פספסתי משהו ולא שמעתי חדשות, אבל יש איזו סיבה בעולם שהמדינה הכי עשירה באיזור, שסיימה את שמונת החודשים הראשונים של 2007 בעודף תקציבי של שבעה וחצי מילארד שקלים, יש איזו סיבה שמדינה שקמה על חורבות אושוויץ (ואני משתדל להתעלם משאר החורבות שעליהן היא קמה, כדי שאוכל לקומם את הדיון כאן מעבר לפוליטיקה המגעילה הימיומית שמצליחה להפוך אותנו לקהי עור (והקוף מכוונת), יש איזו סיבה שמדינה שמטיחה בעולם כל הזמן שהוא היה עיוור לשואת היהודים, יכולה להרשות לעצמה את אי הראיה? יש איזו סיבה שמותר לנו להתחבא מאחוריה ולומר שאנחנו לא יכולים לשכן כאן את הפליטים האלה עד שיימצא להם פיתרון?
אני לא מבין, יכול להיות שאני עילג ותם ויושב אוהלים כמו אבותי הקדמונים, אבל אני עדיין לא מבין, הצלחנו לבנות את עיר הקראווילות של ניצן למפוני רצועת עזה (וגם כאן אני שומר על שתיקתי הדיפלומטית למען מיקוד הדיון) (ותאמינו לי), תוך שבועות ואולי חודשים, הצלחנו לבנות אתרי קראוונים בשביל העולים מאתיופיה וגם בהתחלה לעולים מבריה"מ לשעבר במהירות הבזק (וגם כאן אני שומר על שתיקתי) ואנחנו לא יכולים לבנות משהו זמני בהחלט לטובת הפליטים המסכנים האלה על גבול מצריים? עד שהעולם יפתור את הבעיה שלהם. ממה אנחנו פוחדים בדיוק? שהם יישארו כאן? אפשר למנוע את זה. אם מדינות כמו תיאלנד הקימו מחנות פליטים בשטחה לפליטים מקמבודיה של אחרי החמר רוז' אז אנחנו לא נוכל? וחוץ מזה, מה יקרה אם נניח במקרה הכי גרוע יישארו כאן עשרים אלף (המון) סודנים ויהפכו לחלק מהקהילה שלנו. מה יקרה? נוכל להסתכל עליהם ולדעת שהיה אירוע בהיסטוריה שלנו שעשינו בו משהו אחד טוב ונוכל להצביע על זה בתור מעשה חסד יהודי ולא רק לעניי עירנו אלא גם לפליטים שהיינו גם אנו הרבה פעמים בעברנו. נוכל להראות לעולם למה התכוונו כשאמרנו שהוא היה צריך לעשות משהו. להזכירכם, היה כאן מקרה אחד כזה. בגין לקח מאתיים חמישים אנשי סירה וויטנאמים בשנות השבעים והורה להעלות אותם על ספינת צי הסוחר הישראלית ומאז הם חיים כאן איתנו. דווקא הוא, לכאורה איש הימין, דווקא הוא זכר את לקח השואה. איפה השמאל? איפה טומי לפיד, האיש שמנסה למתג את עצמו כייצוג הבלעדי של השואה עלי אדמות?
אז אני רוצה להגיד לכם את המסקנות האפשריות ואתם תבחרו:
  1. אנחנו גזעניים. יש כאן פחד עמוק מכהי העור. ראו ערך היחס לאתיופים (אני יודע שהבטחתי לשתוק)
  2. אנחנו, אחרי אושוויץ ושאר הפוגרומים, הפכנו לקהי עור. אנחנו לא מרגישים יותר כאב. של אחרים. אני אפילו אתמה אם את כאבנו שלנו נרגיש. אנחנו רק קופצים ריטואלית כל פעם כשמישהו אומר משהו שאמור להכאיב. אבל האם זה כואב? האם אנחנו מסוגלים כעם להרגיש כאב. אני בספק. התקהינו.
  3. אנחנו אובדי דרך. התרגלנו ללכת מבלי לדעת לאן. ההנהגה שלנו עסוקה מאד. היא משווה את אורכי הסיגרים שלה (מדידת האורכים של שאר "הציוד" מצריכה מד זווית) ואת גדלי הג'יפים העירוניים, ואין לה זמן לזוטות כמו כמה אנשים שחורים, אפריקנים, שהעזו לעבור את הגבול.
  4. הפכנו לאומה לא מוסרית. הכיבוש השחית אותנו כליל. (אני יודע שהבטחתי, אבל אתם לא ילדים וחוץ מזה שזה היה מזמן) אנחנו אטומים לסבלם של אחרים. ואני דווקא חושב שהאנשים פחות אטומים מההנהגה. (כשגרתי בפלורנטין האוכלוסיה המקורית של השכונה התנגדה למבצעים המשטרתיים של גירוש העובדים הזרים, דווקא הם, העניים, התנגדו לגירוש. ראו גם פוסט על עובדים זרים)
  5. ישראל מנסה ליצור הרתעה שתמנע מגלים אדירים של מהגרים להגיע הנה. היא בעצם נלחמת עם המצרים שמביאים אותם לגבולנו. היא נלחמת על גבם.
  6. אנחנו מחכים שהעולם השבע יעשה משהו. סליחה, אנחנו לא שבעים? אם לא, תחלקו את שבעת המיליארדים האלה עכשיו לרעבים, לפני שתעשו עוד איזו מלחמה קטנה והפעם עם סוריה בשביל הכיף (ובשביל זקיפות הקומה הלאומית) (לזקיפות הקומה של שאר הציוד זה כבר לא יעזור). מתי ישראל תבין שהיא כבר לא עם מסכן ועני, אלא עם שהולך ומתעשר, שהולך ונהיה מקום טוב להגר אליו, אפילו להסתנן אליו, אפילו להצליח לעבוד בו כמה חודשים. אנחנו העולם השבע. יש שבעים מאיתנו, אבל רוב העולם רעב מאיתנו. הגיע הזמן לפרוס מפתינו.
נו אז מה המסקנה שלכם? תגיבו לכאן ואני אעשה את הסטטיסטיקה.
ולגופו של ענין, בעית הפליטים לא מתה, אבל אם זה היה תלוי בממשלה היא לא תמות, פשוט הפליטים ימותו. אחר כך תיוותר בעית הקבורה של הפליטים…
אחד הדברים שישראל תמיד עשתה הכי טוב זה להזניח. ישראל מומחית בהפיכת בעיות קטנות לבעיות גדולות. (ראו ערך: המזרחיים, הפלסטינים, האתיופים, הרוסים, המתנחלים, היחסים עם מדינות ערב, שרות לאומי לערביי ישראל) מה שאתם רוצים, ישראל תזניח בשבילכם. מעניין מה ייצא מההזנחה הזו.
ועוד משהו. מסתבר שיש סטודנטים בבאר שבע שממש פועלים בוואקום הזה במקום הממשלה. ככה שיש כתובת והיא כמובן במגזר הרביעי (ההתנדבותי – מלכ"רי). ויש גם ארגון של יהודים משיחיים שפועלים לטובת הפליטים. כנראה שצריך להיות יהודים משיחיים כדי שהלב היהודי ימשיך לפעול.
עדכון אחרון לרגע זה: רשויות הרווחה הודיעו לבעל האכסניה שיש החלטת ממשלה לא לטפל בפליטים. הממשלה החליטה בשיקול דעת ובכובד ראש להתעלם מהבעיה. היא תיפטר מאליה.
בסוף אפילו אני אצביע לגיאדמק.

 

8 תגובות

  1. מירי פליישר

    מיכה נשמה .
    היטבת לכתוב והיטבת לתקוף ברגישות אנושית וברגישות כתיבה . כמוך .

    • הי מירי
      תודה על התגובה. לידיעתך הבעיה הספציפית לא נפתרה. הפליטים עדיין שם. והיום התבשרנו שהמצרים הרגו פליט מאריתריאה.

  2. מיכה, אתה כל כך צודק, וחשוב וטוב שנכתבות מילים על הנושאים הללו, רק שזה לא מספיק. יחד עם זאת אני לא יודעת מה כן יכול לעזור במדינה אטומה קהת רגשות גזענית ואלימה כמו שיש לנו.

    • מיכה שמחון

      הי אליענה
      יש סוף לסיפור הזה והוא טוב.
      יהושע שהוא יהודי משיחי הגיע לאכסניה ודאג להעלות את המשפחה הסודנית על מונית לתל אביב, שלקחה אותה למעון לפליטים סודנים, שהוקם ע"י סודנים לטובת אחיהם ואחיותיהם.
      מה שעזר גם כאן היה רשתות חברתיות וטוב לב של יחידים. המשיחיים שילמו מחצית מחשבון האכסניה ואת השאר ספגו בעליה.
      הממשלה? הממשלה מחכה לאסון הומניטארי. אז היא "תבוא לקראת הפליטים", לא לפני שיביעו צער מתוקשר היטב, ותשכן אותם כאן ארעית, עם תעודת תושב זמני או משהו. אבל בשביל זה מישהו מהם חייב למות מקור, רעב, צמא, מחלות, או כל דבר שבני אדם יכולים לעולל להם. אם הממשלה סתם תבוא לקראתם, איך היא תוכל למנף את זה לקולות הבוחרים? חולי רוח ציניים שכמותם.

  3. מיכה מתי תכתוב ב"הארץ"?!
    אהבתי את הצורה בה נכתב המאמר שלך.
    הציניות נפלאה ועשתה את העבודה.
    האמת שקראתי את הכתבה הזו לפני יומיים וזה נשאר ככה בראש… עוד חשבתי ככה לעצמי על מה שקראתי.
    קודם כל אני שמחה לשמוע שהבעיה של "הקבוצה" נפטרה. אבל בהחלט אתה צודק בכל מילה לגבי הבעיות שנגעת בהם.
    בקיצר אני חושבת שצריך לתת לגיאדמק לקרא (את המאמר המתורגם לרוסית. ולבחור טוב טוב את המתרגם שלא יפספס את הציניות הנהדרת) והוא בטוח יקח אותך לעשות לו את מצע הבחירות העתידי שלו… שיכנעת אותי להצביע לו! (גם אם האמירה שלך שתצביע לו היתה צינית..)

    • הי לאיתי
      תודה על התגובה והמחמאות. מסתבר שהיהודים היחידים כאן שזוכרים שמצווה עלינו לעזור לגר, ליתום ולאלמנה, הם או חילוניים או משיחיים. השאר הוסיפו באלגנטיות לאלמנה וליתום את המילה היהודים ואולי גם הדתיים ואת המילה גר שמטו והוסיפו עניי עירך קודמים בתור פטור ממצוה. תמיד איכשהו העדיפו כאן את הבלי חז"ל על דברי אלוהים חיים מהתורה. היהדות הרבנית…
      ולגבי גיאדמק אם את מצביעה עבורו, אני מוחק את הפוסט (או מהגר מהארץ)
      תחשבי עוד פעם…

      • אושרי מלכה

        מיכה תמיד כיף לקרוא מהגיגי ליבך ולהתענג על חדות לשונך (לחובבי דיוק 🙂 )
        מתגעגע דש ונשיקות

  4. מיכה תהיה גבר אמיתי ותגיב היום על סוגיית "הפליטים" מסתנינ עבודה לראות עיני הם השטלטו על כל רבד טוב באילת מה אנחנו צריכים אותם במדינה הם לא פליטים הם באו לעבוד הכל מפה לאוזן משלמים אותם" פליטים 2500 $ למאכר שיביא אותם לארץ הכסף נמאס לנו לראות שחור מסתובב חופשי ברחובות אילת הם מסתובבים בקבוצות מה עוברים תושבי אילת למי אכפת מהזרחים תתחילו לפקוח עינים ולדאוג להחזיר את אותם " פולשים" למדינת ישראל ללא כל אישור " מה זה ויזה זמנית" מי המציא את התחלואה הזאת לזרוק רותם במידית מהמדינה ולשחרר מקומות עבודה כמו כן לבטל את המושג דמי אבטלה,,,,,,,

© כל הזכויות שמורות למיכה שמחון