ויהי ערב ויהי בוקר
וַיֵרֵד עָלַי הַאוֹר
כּמוֹ בְּאַגּדָת פֶּסַח הַהִיא
כּשֶהאִשָה המְצוּיֶרֶת
פּרְשַה יָדֶיה לַצְדָדִים
וְרַאוּ לָה.
ואֲנִי יַלְדּה
ויֵש לִי עוֹד זְמָן
לְהַגִיד את הַמִילִים-
הִנְנִי מוּכָנָה וּמְזוּמָנָה.
ונִשְפּךְ עוֹד מְהַאוֹר הַהוּא
וְהַרוּחַ בּי נִדְחֶסֶת
וַאֲנִי צוֹחֶקֶת
ובּמוֹרָא גָדוֹל
מַחֲשבוֹתַי נוֹקְבות אֶת הַתּוֹהוּ
וְעוֹפוֹת הַשָמַיִם
וְהַשֶמֶש וְהירֵחַ וְהַכּוֹכָבִים
וְכָל צְבָאם נִלְחָמִים בְּתוֹכִי
וְהאוֹר נִבְדַל
ונִשְמַת כּל חַי תּבָרְךְ.