רולנדה אוכלת שניצל עם פירה ומספרת את סיפורה על השירות הצבאי שלה במדבר. באמצע המדבר היא שירתה, במקום הכי חם בעולם, שיש בו חול וחול וגם שמש חזקה שקופחת. אבל מה? רולנדה עבדה במשמרות בחדר אחד חסוי וסודי עד מאוד שיש בו מחשבים רגישים וקריזיונרים שצריך ללטף אותם פעמיים ביום ולהדליק בשבילם מזגנים רבי עוצמה עד מאוד כל היום וכל הלילה.
כיוון שכך, כל החיילים שמשרתים באותו מקום במדבר נהגו – ונוהגים עד היום – להתלבש בשכבות רבות כדי שמוחם וגם אברים חשובים אחרים שבחזקתם לא יקפאו לנצח.
מתחילים בגטקעס, וממשיכים במדים על מדים ועליהם סוודר ועליו מעיל דובון וכובע גרב וצעיף גדול כרוך על הצוואר. והכובע שלהדובון (שבימינו לפחות כינו אותו צ'וקו) – על הראש.
רולנדה גומרת את המשמרת בצהרי יום אוגוסט בלב המדבר, אפופה עד מאוד ועייפה לא פחות. היא לוקחת את התיק השחור של החיילות וממהרת אל הטרמפיאדה לבקש לה טרמפ אל העיר הגדולה.
כיוון שכך, כל החיילים שמשרתים באותו מקום במדבר נהגו – ונוהגים עד היום – להתלבש בשכבות רבות כדי שמוחם וגם אברים חשובים אחרים שבחזקתם לא יקפאו לנצח.
מתחילים בגטקעס, וממשיכים במדים על מדים ועליהם סוודר ועליו מעיל דובון וכובע גרב וצעיף גדול כרוך על הצוואר. והכובע שלהדובון (שבימינו לפחות כינו אותו צ'וקו) – על הראש.
רולנדה גומרת את המשמרת בצהרי יום אוגוסט בלב המדבר, אפופה עד מאוד ועייפה לא פחות. היא לוקחת את התיק השחור של החיילות וממהרת אל הטרמפיאדה לבקש לה טרמפ אל העיר הגדולה.
רולנדה עומדת לה בטרמפיאדה (ולא אזכיר שוב באיזה מחודשי השנה מדובר), ומנסה להבין מהקורה שם לכל החיילים בטרמפיאדה, מדוע הם לוטשים עיניים, מה יש להם אלה שהם כלהזמן מסתכלים עליה?
מה קרה? בחיים לא ראיתם בחורה? ככה היא רוצה לשאול אותם, כי רובם צוערים ביזונים מהבסיס הסודי הידוע במספרו הסידורי הנמוך.
|
|
וכולם שותקים
ומסתכלים עליה
אחד עם כותפות לבנות גם הצביע עליה בחשאי.
אחרי כמה שעות (אמנם לא סיני, אבל אתם זוכרים איך זה במדבר, לא רבים הטרמפים), אחרי ציפייה ארוכה, במיוחד לאנשים עייפים אחרי לילה של תורנות, ניגש אליה אחד החיילים המשתוממים ושואל בנימוס:
רק את המטרייה שכחת?
ומסתכלים עליה
אחד עם כותפות לבנות גם הצביע עליה בחשאי.
אחרי כמה שעות (אמנם לא סיני, אבל אתם זוכרים איך זה במדבר, לא רבים הטרמפים), אחרי ציפייה ארוכה, במיוחד לאנשים עייפים אחרי לילה של תורנות, ניגש אליה אחד החיילים המשתוממים ושואל בנימוס:
רק את המטרייה שכחת?
בסוף עברה איזו מזחלת ולקחה אותה.
וההם – נשארו שם והתייבשו בשמש.
וההם – נשארו שם והתייבשו בשמש.
הדס, זאת בתמונה היא רולנדה?
לא פלא שנמס להם המוח מהעולם החליפי של הפנטסיה.
על כך נאמר: פחחחחחח
ליד הפריזורה של זותי, השיער של רולנדה המקורית נראה כמו פאה ישנה
אני מכירה רולנדה אחת. סיפור שנשמע כמו הזיה מדברית.
אסתי, את מכירה רולנדה?
האמת היא שבמבט לאחור, בכלל השירות הצבאי היה די הזיה, לומשנה איפה נמצאים, אפילו בקריה. וזה הצבא ששומר עלינו, כן?