בננות - בלוגים / / השאלון
שמורת מגדלי הבננות - הבלוג של הדס מטס
  • הדס מטס

    בערך מ-1968, שאז נולדתי, ועד סיום התיכון גדלתי בכפר ציורי וקסום (מילים אחרות ל"חור כמעט הכי נידח ביקום") להלן: השמורה.    יש לי 3 ילדים, ושותף לחיים שהוא גם שותפי בהוצאת הספרים אגס – המתמקדת בספרות נשים. בימים אלו ממש יצא לאור הכחול - ספר ניו זילנדי יפיפה על בחירה בלתי אפשרית של אישה בין אהבת גבר לאהבת ילדיה. לפני כשנה יצא לאור תאונת עבודה – ספר מתח שכתבתי.   העלילה נוגעת ביחסים המורכבים בין ילידי הארץ לעולים מרוסיה ובחיים הבודדים של הרווקות בעיר הגדולה.   הספר  מדגיש את האופן שבו בעידן הדיגיטלי שלנו מקום העבודה משתלט על חיי העובדים.   הרבה מתח, המון הומור.   ממש במקביל להולדת בתי הצעירה יצא לאור  הרומן הראשון שלי - "רבע עוף" המיוחד ב"רבע עוף" הוא גיבורה שמנה. הספר מלווה את רוית, אישה נאה ומצליחה, בהכנות לבר מצווה של בנה, בתוך מציאות אישית כואבת של הנשים השמנות, שרבות מהן חיות בינינו אך מעטים מתייחסים לקיומן.

השאלון

מיכל העבירה אליי את השאלון ואני עונה ומעבירה הלאה: 

הספר הכי אהוב עלי: עכשיו אני קוראת את "שואה שלנו", ספר ששנים נמנעתי מלקחת ליד. אין, הוא גאון, האיש שכתב אותו. לכל המחשבות הכי כמוסות ואפלות שלי נתן ביטוי מופלא.
 
הסרט הכי אהוב עלי: "ממשיכים ליפול על הראש". ישן, לא מי יודע מה הגותי, אבל כיף צרוף.
 
מוזיקה מועדפת: שאלה שתמיד מבהילה אותי, בתור לא-אנינת-מוזיקה להפליא ולמשעי. בדרך כלל שמה לב יותר למילים, או למה שהשיר מזכיר לי. אז נגיד קט סטיבנס, כי לשנים הרחוקות שהאזנתי לו אני זוכרת חסד נעורים.
 
מזל: סרטן
 
מה מצחיק אותי: רגעים אותנטיים של בנליה מקומית. זה עושה את כל העולם למצחיק.
 
מה משעמם אותי: לשבת בשיעור. אשריי שסיימתי פרק זה בחיים שלי.
 
מה מכעיס אותי: לוונטיניות ערסית – שעוקפים בתור, שגונבים נתיב בכביש, אתם מכירים. ולא שאני אשת העולם הגדול, גם לא חנה בבלי או תמי לנצוט-ליבוביץ".
 
על מה אוותר בקלות: על כמה קילוגרמים מיותרים. הלוואי שזה היה הולך בקלות.
 
על מה לא אוותר לעולם: על החירות לנסוע ברכב פרטי. מאז שהייתי סטודנטית תמיד החזקתי בעובדה שמי שיש לו אוטו (ולא חשוב איזה) – מלך.
 
אוכל מועדף: מנות ראשונות
 
משקה מועדף: מרגריטה תות. עם מטרייה צבעונית וקש מקושקש.
 
מקום אהוב בארץ או בעולם: הסחנה. גן עדן בישראל
 
חיה מועדפת: קרפדה. סתם, זו המילה המועדפת עליי. ככל הנראה אני אוהבת כלב, אבל בתור אמא לילדים בקומה גימל, זה לא דבר שאכניס הביתה.
 
עם איזו אישיות מתולדות האנושות הייתי שמחה להיפגש: שרה גיבורת ניל"י
 
מה התכונה הכי טובה שלי: לראות את המצחיק בכל סיטואציה
 
 
 
 
 
מה התכונה הכי רעה שלי:  ובכן… בעיה מסוימת ביכולת לדחות סיפוקים.
 
מה לא יודעים עלי: אחרי כל כך הרבה שאלונים כבר יודעים די הרבה. הבה נחשוב על דבר חדש: אני יודעת שזה שטחי ולא אינטליגנטי, מה לעשות, יש לי חולשה לבלונדינים.
 
 
מעבירה את השאלון אל:
 

10 תגובות

  1. אכן הסחנה גן עדן של ממש
    חייתי קרוב אליו והתרחצתי בון יום יום חורף וקיץ ושם גם השטתי את התינוקת שלי
    מקסים

    • שואה שלנו מהפנט. הזדהתי מאוד עם הספור ועם הבחירה שלך.

      • מיכל, את חושבת שצריך להיות דור שני או שלישי כדי להבין אותו כך לעומק?

        • בתור דור שני ושלישי אין לי תשובה – הרי אני חייתי רק את החיים שלי.
          אני יכולה להגיד שהשכונה שהוא מתאר מזכירה מאוד את שכונת מגורי. אימוץ קרובי המשפחה. המיתולוגיות וההבדל הענק בין השואה הלאומית-ממלכתית-חינוכית לבין זו הפרטית-משפחתית-שכונתית
          זה בטח מוסיף משהו אבל כדאי לשאול אנשים גם מרקע אחר.

    • אוי, דפנה, כולי קנאה.
      זה החלום הכי רטוב שלי.
      איפה התגוררת, ואיך עזבת את גן העדן?

  2. הייתי פעם בלונדיני..זה עוזר?

    אגב, הייתי בהרצאה של א. גוטפרוינד בשבוע שעבר. הוא סיפר ששואה שלנו היה כישלון חרוץ בחודשיו הראשונים ומהר מאוד בכלל עף מהמדפים למתחת לכיור במחסן (ממתין להחזרה להוצאה) מה שהציל אותו היה זכייתו בפרס ספיר (דווקא עם אחוזות החוף).

    ביי

    • יוסית, חשבתי הרבה על מה שכתבת כאן. מפתיע ומפליא.
      כנראה יחסי הציבור של הפרס עשו משהו

  3. חוה פנחס כהן

    שלום הדס, תודה שפנית אלי ואני מתנצלת שלא הגבתי מהר , האם את יכולה לומר לי מה מטרת השאלון? סליחה שאיני מעודכנת. חוה

    • חוה, מטרת השאלון להכיר יותר, עוד צדדים, עוד נקודות משותפות.
      פשוט לענות על השאלון
      לפרסם בבלוג שלך
      ולהפנות לבלוגרים נוספים.

      לשאלות נוספות כתבי לי מייל
      hadas.matas@gmail.com

  4. הספר הכי אהוב: "סיפור על אהבה וחושך"/עמוס עוז.
    הסרט הכי אהוב: "לשבור את הגלים"/לארס פון טרייר.
    מוזיקה מועדפת: רבטיקה.
    מזל: מאזניים (באמת שלא חשוב).
    מה מצחיק אותי: אלביס פרסלי מתפקע מצחוק בשיר
    Love me Tender.
    מה משעמם אותי: נאום של ביבינוקיו.
    מה מכעיס אותי: התעללות בילדים.
    על מה אוותר בקלות: על גילוח יומיומי.
    על מה לא אוותר לעולם: על היכולת לומר את מה שאני מרגיש
    בלי לעשות חשבונות כדאיות.
    אוכל מועדף: חיות למיניהן.
    משקה מועדף: קאמפרי סודה.
    מקום אהוב בארץ: עין גדי.
    מקום אהוב בחו"ל: גרינדלוולד, שוויץ.
    חיה מועדפת: כלבה מעוקרת ומחוסנת.
    עם איזו אישיות מתולדות האנושות הייתי שמח להיפגש:
    ד"ר מרטין לותר קינג זצ"ל.
    מה התכונה הכי טובה שלי: האהבה לילדי.
    מה התכונה הכי רעה שלי: צורך אובססיבי בשינויים.
    מה לא יודעים עלי: חולה על אורסולה אנדרס.

© כל הזכויות שמורות להדס מטס