בננות - בלוגים / / שק בצל בעשר שקל
שמורת מגדלי הבננות - הבלוג של הדס מטס
  • הדס מטס

    בערך מ-1968, שאז נולדתי, ועד סיום התיכון גדלתי בכפר ציורי וקסום (מילים אחרות ל"חור כמעט הכי נידח ביקום") להלן: השמורה.    יש לי 3 ילדים, ושותף לחיים שהוא גם שותפי בהוצאת הספרים אגס – המתמקדת בספרות נשים. בימים אלו ממש יצא לאור הכחול - ספר ניו זילנדי יפיפה על בחירה בלתי אפשרית של אישה בין אהבת גבר לאהבת ילדיה. לפני כשנה יצא לאור תאונת עבודה – ספר מתח שכתבתי.   העלילה נוגעת ביחסים המורכבים בין ילידי הארץ לעולים מרוסיה ובחיים הבודדים של הרווקות בעיר הגדולה.   הספר  מדגיש את האופן שבו בעידן הדיגיטלי שלנו מקום העבודה משתלט על חיי העובדים.   הרבה מתח, המון הומור.   ממש במקביל להולדת בתי הצעירה יצא לאור  הרומן הראשון שלי - "רבע עוף" המיוחד ב"רבע עוף" הוא גיבורה שמנה. הספר מלווה את רוית, אישה נאה ומצליחה, בהכנות לבר מצווה של בנה, בתוך מציאות אישית כואבת של הנשים השמנות, שרבות מהן חיות בינינו אך מעטים מתייחסים לקיומן.

שק בצל בעשר שקל

 

 

ביום שישי אחד, בדרך לארוחת צהרים באחוזת תזזית, עברנו בעיר הגדולה, ברחוב התבלינים. אנחנו נוסעים ברחובות הצרים בדרומה של העיר, ושין אומר לי: "שק בצל בעשר שקל". אני שואלת: "מה?" והוא עונה: "סתם, קראתי שלט". אמרתי "טוב".

 

לקח לא נכון את הפנייה, והגענו שוב לאותו מקום.

אמר לי: "יש לך שוב הזדמנות אם את רוצה. שק בצל בעשר שקל".

תהיתי: "מה יש לי לעשות בעשר שקל?"

אמר: "מה יש לך לעשות בשק בצל?"

יאללה, ממשיכים לנסוע.

 

שוב טעה בפנייה

שוב פעם מגיעים

 

עכשיו הוא כבר אומר: "פעם שלישית גלידה. רוצה בצל או לא?"

 

 

חשבתי לרגע ואמרתי: "מה זה עשר שקל בשבילי? שיהיה בצל, נביא לאמך. אולי באחוזת תזזית ידעו מה לעשות בכל כך הרבה בצל".

אמר: "את אישה מצחיקה, את יודעת?"

"מילא מצחיקה", ויתרתי, "אבל איזה סירחון יהיה לנו במכונית".

 

 

 

מגיעים לרמזור, ניגש אחד עם שק כתום של בצל, לפני שהבנו מה קורה פתח לנו את הדלת האחורית. בצל לשַבּת.

ככה הוא אמר לנו.

מה יכולנו לעשות?

שין אומר לו: "חכה רגע, שים מאחורה, שלא יסריח לנו את השינה של התינוקת".

אמר האיש (בעל שפם מרשים): "וואוהו יענו תינוקת ובצל לא הולך יחד. סנובית הבת'שך".

ענה לו שין: "סנובית או לא סנובית, שים את זה מאחורה".

הלך האיש, שם מאחורה, אמר לנו חג שמח ושבת שלום ודש באחוזה ותביא עשר שקל.

הבאנו.

 

הלך לטנדר שלו, העמיס על הגב עוד שק כתום של בצל, צעד נמרצות אל האוטו שעמד אחרינו, פתח לו את הדלת האחורית, שם שק בצל על המושב. ככה, על הספתה, על הילדים, על הכול, לא אכפת לו. ובסוף עוד אומר שבת שלום, מנגב את הזיעה מהמצח.

 

נוסעים.

שין מזרז את האוטו. וההוא, ארבע-גלגלי שכמותו – תייר, מסתובב לו לאט, מסתכל באנשים, בחנויות, בחתיכות.

אני אומרת לשין: "תראה, הנה עוד אחד שקנה שק בצל בעשר שקל".

שין אומר לי: "הנה גם אישה אחת".

ולאט לאט מתחוור לנו

שכל הרחוב מלא בהמון אנשים, וכל אחד נושא על גבו או תחת בית שחיו או על הכתף שק כתום של בצל.

שעלה לו עשר שקל.

לכל האנשים אותו מטען, לכל האנשים אותו הריח. וכל האנשים כשיגיעו הביתה ישאלו אותם "מה זה הריח הזה ולמה אנחנו צריכים שק בצל", והם יגידו: "האמת? לא יודע. אמרו לי עשר שקל אז לקחתי".

 

באמת, מה עושים בזה?

21 תגובות

  1. מה עושים בזה?

    אומרים ברוך השם שלא היו שקי עשר קילו שום.

  2. קודם כל מרק בצל
    אחר כך עם מה שנשאר שמים במקום יבש
    ומחפשים תפריטים אצל יעל ישראל.
    יש בצל ממולא ויש תרופה נגד שיעול מכייחת – בצל מרוסק עם סוכר שעומד בצנצנת עד שמוציא נוזלים ואת הנוזלים שותים. ומחלקים לשכנים עם רווח. איזה בוקר מבוצל עשית לי.

    • מיכל ברגמן

      איזה קטע. פשטידות בצל ושימי בהקפאה. מרק בצל ותקפיאי חלק. בצל ממולא? ריבת בצל? חביתה עם בצל?
      הכי גרוע שזה מכריח לבשל כי מה נעשה? נזרוק?
      תני לשכנים ותתפללי שהם לא עברו באותו היום בשוק…

    • מירי תודה, הבלוג של יעל הוא אכן כתובת טובה לפנות אליה

  3. מה זה חשוב מה עושים בשק בצל בעשר שקל! העיקר אחלה סיפור בעשר שקל.

    במחשבה שנייה אפשר לקנות אולי צינצנת דבש בעשר שקל ויום לאכול בצל יום כפית דבש יום בצל יום כפית דבש ויתקיים בך הפסוק שנאמר: יום אסל יום בסל.

    תודה הדס

  4. טוב, ברור שהשאלה היא לא מה עושים בזה אלא – למה לוקחים את זה
    ולמה עושים מה שעושים בכלל
    ולמה התחתנתי עם דוד
    ולמה אני כאן, מתפלספת על סיפור חד וחינני וממזרי והורסת אותו

    תענוג.

  5. בצל בצל…
    אני מאוד אוהבת את הזרימה שלך…
    זה תופס.
    להתראות טובה

  6. עדנה גור אריה

    נו אפשר לפתוח פוסט של מרשמים של מאכלים מבצל.
    אני מוכנה לתרום כאלה למי שיפנה.
    עדנה

  7. חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח….

    טוב, אני הייתי פוצחת מיד באפיית פאיי בצק, מרקי בצל, מחמצי בצל…. נותנים לנו היהודים אנחנו לוקחים. מה זה חשוב מה עושים עם זה אחר כך.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות להדס מטס