בננות - בלוגים / / כנפיים
שמורת מגדלי הבננות - הבלוג של הדס מטס
  • הדס מטס

    בערך מ-1968, שאז נולדתי, ועד סיום התיכון גדלתי בכפר ציורי וקסום (מילים אחרות ל"חור כמעט הכי נידח ביקום") להלן: השמורה.    יש לי 3 ילדים, ושותף לחיים שהוא גם שותפי בהוצאת הספרים אגס – המתמקדת בספרות נשים. בימים אלו ממש יצא לאור הכחול - ספר ניו זילנדי יפיפה על בחירה בלתי אפשרית של אישה בין אהבת גבר לאהבת ילדיה. לפני כשנה יצא לאור תאונת עבודה – ספר מתח שכתבתי.   העלילה נוגעת ביחסים המורכבים בין ילידי הארץ לעולים מרוסיה ובחיים הבודדים של הרווקות בעיר הגדולה.   הספר  מדגיש את האופן שבו בעידן הדיגיטלי שלנו מקום העבודה משתלט על חיי העובדים.   הרבה מתח, המון הומור.   ממש במקביל להולדת בתי הצעירה יצא לאור  הרומן הראשון שלי - "רבע עוף" המיוחד ב"רבע עוף" הוא גיבורה שמנה. הספר מלווה את רוית, אישה נאה ומצליחה, בהכנות לבר מצווה של בנה, בתוך מציאות אישית כואבת של הנשים השמנות, שרבות מהן חיות בינינו אך מעטים מתייחסים לקיומן.

כנפיים

בערב שבת ביקרנו באחוזת תזזית. פגשנו את דודה עמנואלה. היא מיד שאלה "את התמונות של הנכדים שלי ראית?" ועניתי כמתבקש: "לא ידעתי שיש לך נכדים. כל כך צעירה את נראית" (זה הדור החדש של הספתות, שמחייבות לומר להן משפטים כאלה). הוציאה עמנואלה אלבום קטן ומתקפל ובתוכו – במאה ואחת פוזות – שני תינוקות זהובי פלומה. היא העבירה את האלבום לכולם שיראו, והמתינה בסבלנות לקבלת המחמאות. אחרי כן אמרה לי: "תשמעי סיפור".

שמעתי.

 

* * *

 

אתמול היינו אצל חברים שלנו יוס"קה ושולה (ככה אמרה לי עמנואלה. מה אומר לכם? אנשים שלחברים שלהם יש שמות כאלה נדירים באמת אומרים דרשני. ומעכשיו, בלי הפרעות דברה, של דודה עמנואלה הרזה).

 

הגישו קפה. הגישו עוגה. שולות תמיד יודעות להכין עוגות. בעיקר עוגות גבינה עם פירורים. תמיד הן גם אומרות לי, כשאני מבקשת עוד פרוסה, איך אני נשארת כזו רזה.

אז לא ביקשתי.

אחר כך שולה שאלה אותי: "תסלחי לי על השאלה, את עוד מקבלת מחזור?"

נגנבתי (זה גם שייך לספתות האלה, שאומרות "נגנבתי" ו"סבבה").

טוב, אי אפשר להישאר עם פה פעור לנצח, אז אני אומרת לה: "כן, לצערי עדיין".

ושולה קמה ואומרת לי בפרצוף של שומרת סוד ההפתעות: "אז בואי ואראה לך משהו".

פתחה את דלת חדרו של הבן שלה, שאמנם הוא כבר בן שלושים ושש, אבל עדיין גר עם ההורים. בתוך החדר, כמו בסרט מצויר, היו מדפים ארוכים ארוכים מהרצפה עד התקרה, ועל המדפים מסודרים מגני-תחתון של פירמה שלא אומר עכשיו כדי לא לתת לה פרסום (ככה אמרה עמנואלה, זה לא הדיבור שלי). 

לקחה שולה שקית אשפה של זבל, גדולה כזאת, מילאה אותה בתחתוניות עם כנפיים, שמה לי ביד. 

אחר כך חשבה ואמרה: "רגע, ניתן גם שקית אחת לבת הגדולה שלך. ואחת לקטנה. ואחת לכלתך".


יצאתי משם עם ארבע שקיות.

הגברים דיברו ביניהם, ובינתיים שולה הגניבה אותי דרך החלון אל האוטו, כי לא נעים לצאת עם סחורה כזאת לעיני אנשים.

 

 

טוב, עבר יום, אני מתקשרת לאחותי כרמלה, אומרת לה שנה טובה (זה היה בראש השנה, כך הסבירה עמנואלה). אמרתי לכרמלה: "תשמעי, יש לי המון תחבושות היגייניות עם כנפיים. לכבוד השנה החדשה אתן שקית אחת לך. היא כזאת גדולה, שתספיק לך ולשלוש בנותייך עד קץ הדורות".

וכרמלה עונה לי בצהלה: "לי את נותנת דבר כזה? בשבוע הבא יש לי ניתוח כריתת רחם?"

נחנקתי עם הסיגריה (אומרת עמנואלה), ככה אומרים דברים? אז שאלתי אותה: "תגיד כרמלה, את מפגרת? יאללה, מילא, לא צריך בשבילך. אז שיהיה לבנות שלך הרבה כנפיים".

וכרמלה עונה לי: "הן רק בכיתה אלף" (יש לה שלישייה).

אמרתי לה: "זה עוד יבוא". ואז אני חושבת ואומרת את מה שבאמת יושב לי על הלב: "כרמלה, מה קרה? ככה הולכים לכזה ניתוח ולאחותך הגדולה מספרים אחרונה?"

והיא משוויצה: "עזבי שטויות, את עוד לא יודעת איך סיפרתי את זה לאבא".

שאלתי: "איך סיפרת?"

סיפרה: "נכון אתמול הוא בא להגיד שנה טובה?"

הנהנתי. "נכון".

אמרה לי: "ונכון הוא תמיד אומר לי שהוא רוצה שאני אביא עוד ילדים?"

אישרתי. "נכון".

אמרה לי: "אז הפעם הוא נישק אותי ואמר "ממך אני לא מצפה לעוד נכדים. אני מתחיל לחכות שיגיעו הנינים". אמרתי לו "אה, אבא, איך אתה יודע שאני עוברת בשבוע הבא כריתת רחם?"

טוב שהוא לא הכניס לה סטירה במקום. "פגרת כרמלה הזאת.

 

* * *

בדרך הביתה סיפרתי לשין את כל הסיפור.

עצר בצד, יצא מהאוטו,

הלך כמו ג"נטלמן לתעלה, הקיא שם.

חזר, אמר לי: "בשביל המשך מוצלח של חיי הנישואים שלהו, יש לי הצעה בונה – לא כל דבר את חייבת לספר.

 

גם כן שין הזה. "פגר.

 

לא הייתי צריכה לספר?

17 תגובות

  1. טוף, יש כאלה בגיל של הספתא שיולדת לעצמה את הנכדים.. מאתומרת?
    חוץ מיזה טוף לא להגיד לש. כל דבר.. בטח יספר לחברה"

  2. סגרתי את הדלת שלא ישמעו כמה אני צוחקת
    את כותבת מאוד יפה

  3. מדליק.

    ה"אחוזת תזזית" נפלא.

    ושאר ההתרחשויות הביזאריות.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות להדס מטס