בננות - בלוגים / / זה גבר זה?
שמורת מגדלי הבננות - הבלוג של הדס מטס
  • הדס מטס

    בערך מ-1968, שאז נולדתי, ועד סיום התיכון גדלתי בכפר ציורי וקסום (מילים אחרות ל"חור כמעט הכי נידח ביקום") להלן: השמורה.    יש לי 3 ילדים, ושותף לחיים שהוא גם שותפי בהוצאת הספרים אגס – המתמקדת בספרות נשים. בימים אלו ממש יצא לאור הכחול - ספר ניו זילנדי יפיפה על בחירה בלתי אפשרית של אישה בין אהבת גבר לאהבת ילדיה. לפני כשנה יצא לאור תאונת עבודה – ספר מתח שכתבתי.   העלילה נוגעת ביחסים המורכבים בין ילידי הארץ לעולים מרוסיה ובחיים הבודדים של הרווקות בעיר הגדולה.   הספר  מדגיש את האופן שבו בעידן הדיגיטלי שלנו מקום העבודה משתלט על חיי העובדים.   הרבה מתח, המון הומור.   ממש במקביל להולדת בתי הצעירה יצא לאור  הרומן הראשון שלי - "רבע עוף" המיוחד ב"רבע עוף" הוא גיבורה שמנה. הספר מלווה את רוית, אישה נאה ומצליחה, בהכנות לבר מצווה של בנה, בתוך מציאות אישית כואבת של הנשים השמנות, שרבות מהן חיות בינינו אך מעטים מתייחסים לקיומן.

זה גבר זה?

באחד מסופי השבוע האחרונים הִצפּנו לעברה של השמורה. יש עניינים במשפחה, אתם יודעים. יום שישי, השעה מאוחרת אל תוך הצהרים ופקקי התנועה רבים. אנחנו כבר עייפנו ורעבנו ומה שמחנו לראות מרחוק, ממש מול סוכנות פורד החיפנית, את השיפודים המסתובבים של חאזן. אם כבר מגיעים צפונה.
עצרנו בחריקת בלמים צוהלת. אני נשארתי בכרכרה כי הילדים נרדמו.
 
שאל כבוד הבעל: "הוצאת היום כסף?"
עניתי: "כן".
שאל: "איפה זה?"
אמרתי: "זה בארנק שלי".
התכופף הבעל אל התיק שלי, הוציא מתוכו את הארנק שלי,
והלך במטרה לשוב עם שתי לאפות. אחת בלי עמבה.
כבר כשיצא מהחזנייה ראיתי את הכתפיים שלו רועדות מצחוק, וכשהוא הגיע, עוד לפני שנתתי את הביס הראשון שאלתי: "מה אתה כל כך צוחק?"
 
התיישב, לקח את הלאפה שלו, התניע את האוטו, אבל לא נסע. נשם עוד כמה נשימות, ורק אז התחיל לדבר:
 
אני בא לשלם, מוציא את הארנק שלך מהכיס. שואל כמה זה עולה.
המוכר מסתכל עליי, מסתכל על הארנק, ובקול נמוך אומר לי: סחתיין על הארנק!
אני שואל אותו: כמה זה עולה?
אומר לי ההוא: אבל סחתיין על הארנק
אני אומר לו: זה לא שלי, זה הארנק של אשתי. כמה זה עולה?
וההוא עונה לי: חמישים שקל ושמונים ושלוש אגורות. וסחתיין על הארנק.
לא עזר לי. הייתי צריך להוציא את הארנק שלי מהכיס השני, להראות לו. להגיד לו: זה הארנק שלי, ההוא של אשתי.
 
אבל כנראה גם זה לא עזר, כי כשבאתי לצאת הוא עוד אמר לי בקול נמוך:
סחתיין על הארנק!

14 תגובות

  1. חנוך גיסר.

    ארנק אליזבת מלכת אנגליה.
    האופנה החדשה.

    • חנוך, אל תדאג
      בוודאי אפשר למצוא חיקוי סיני שווה לכל כיס
      אם זה מאוד חשוב לך
      🙂

  2. בשר זה רצח.
    בפעם הבאה תאכלו פלאפל.

  3. מה לגברים אסור להגיב???

    לא צריך 🙁

    (גם לא ארשה לך לאגיב אצלי…סתםםם)

    http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=rivlin

    • הי יוסית,
      למה? דווקא כמה מידידיי הטובים הם גברים
      😉

      אתה מוזמן תמיד לפזר תובנות

  4. זה נחמד 🙂

    מזכיר כמה ארועים אנקדוטיים ..

  5. נהניתי לקרוא…
    מגרה את הדמיון, למה המוכר חוזר על המשפט שוב ושוב, כמו מסר…

    אולי המוכר חשב שהארנק גנוב. יענו, אני קולט אותך.

    ואולי הוא אמר לבעלך — אני עוד בארון, סחתיין על ההעזה. אני את תחתוני הנשים שלי לובש מתחת לחגורה של בוקרים.

    ואולי אני סתם מעבה לי דמות במקום לפתוח וורד ולהתחיל לעבוד…
    תודה, הדס, היה כיף כאן

    • הוא לובש תחתוני נשים מתחת לחגורת בוקרים עבה?
      קשה לי להבין את הגברים האלה. אם נפתח לרגע את הנושא.
      תחתוני נשים אינם פריט הלבוא הכי נוח בעולם, בלשון המעטה. ותחתוני נשים מהסוג שמכונה "סקסי", הם אבזר לא נוח בעליל.
      להם יש מנעד די רחב של תחתונים שעשויים להיחשב מחמיאים או מיניים. בחוצפתם. למה להם גם את שלנו?

  6. פעם הבאה, שהגבר שלך יהיה באמת גבר..

    שיביט על השווארמיסט..יעפעף בעיניו. ישלח לעברו נשיקה באוויר (בריח עמבה) ..ואז יעביר את לשונו באיטיות על שפתיו יקח את שתי השקיות ויטופף מעדנות חזרה לאוטו…

    ככה מתנהג גבר אמיתי..

    ג"ו

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות להדס מטס