בננות - בלוגים / / ירושלים של זהב
שמורת מגדלי הבננות - הבלוג של הדס מטס
  • הדס מטס

    בערך מ-1968, שאז נולדתי, ועד סיום התיכון גדלתי בכפר ציורי וקסום (מילים אחרות ל"חור כמעט הכי נידח ביקום") להלן: השמורה.    יש לי 3 ילדים, ושותף לחיים שהוא גם שותפי בהוצאת הספרים אגס – המתמקדת בספרות נשים. בימים אלו ממש יצא לאור הכחול - ספר ניו זילנדי יפיפה על בחירה בלתי אפשרית של אישה בין אהבת גבר לאהבת ילדיה. לפני כשנה יצא לאור תאונת עבודה – ספר מתח שכתבתי.   העלילה נוגעת ביחסים המורכבים בין ילידי הארץ לעולים מרוסיה ובחיים הבודדים של הרווקות בעיר הגדולה.   הספר  מדגיש את האופן שבו בעידן הדיגיטלי שלנו מקום העבודה משתלט על חיי העובדים.   הרבה מתח, המון הומור.   ממש במקביל להולדת בתי הצעירה יצא לאור  הרומן הראשון שלי - "רבע עוף" המיוחד ב"רבע עוף" הוא גיבורה שמנה. הספר מלווה את רוית, אישה נאה ומצליחה, בהכנות לבר מצווה של בנה, בתוך מציאות אישית כואבת של הנשים השמנות, שרבות מהן חיות בינינו אך מעטים מתייחסים לקיומן.

ירושלים של זהב

 

בערב החג העפלנו לעיר הקודש, כהקדמה לשלוש הרגלים, ובעיקר לצורך טיפול שיניים רבתי. סטיב אוסטין כבר חיכה לנו שם עם שולייתו יוכבד.
שומעים אייל גולן במהלך הטיפול. זה הקטע שלהם עכשיו, של סטיב ושל יוכבד.
 
הוא שואל אותי: "מה דעתך על הקבר החם?"
אמרתי: "זה ההמנון של ביתר ירושלים".
אמר לי: "מה?" (קצת קשה להבין אנשים עם סקשן בפה).
אמרתי: "זה ההמנון של קבוצת הכדורגל.
אמר: "כן? באמת? זו הקבוצה שפארה הכי אוהבת".
לא ידעתי שפארה [שם בדוי], אם לשישה ילדים כן ירבו, אוהדת קבוצות כדורגל. אמרתי לעצמי שכנראה לא שמעתי טוב.
והוא ממשיך לשאול: "נו, אז איך בשמורה?"
האמת? על הפנים, אבל זה כבר בסיפור אחר.
אחר כך שואל (ומצביע על הטייפ): "תגידי, מי שר את השיר הזה?"
משכתי בכתפיים.
"את לא יודעת? זה לא בסדר מצדך", כך אמר הרופא. אחר כך ערך אותו בוחן פתע לש'.
ש' אמר מיד: "זה אלביס קוסטלו".
הרופא נרגע, התחיל לשיר.
ועוד הוא שואל: "נו, אז מה קורה בנט? מה חדש?" ואז הוא מספר לי על אתר מדהים ששלחו לו, שיש בו הסברים של המקור של כל מיני ביטויים. באנגלית כמובן. הוא מסביר לי ביטוי שלם מה המקור שלו – DEAD RINGER. טוב, לא הדהים אותי, כי לא הבנתי את הביטוי מראש.
את הביטוי הבא הוא מחליט להסביר בעברית צחה (או לפחות משתדל):
"את יודעת למה פעם היו יושנים במיטות כאלה, עם ארבעה עמודים וגג?
כי אז, בימים ההם, התקרה לא הייתה משהו, את יודעת. על הגג, בקומה השנייה, גרו כל מיני בהמות: יונים, ציפורים… והם הפילו חתיכות של טיח ואפילו אבנים. אז כדי להגן על מי שישן שלא ייפול עליו חתיכות אבן עשו ממיטה עם גג. רגע, רגע, למה את צוחקת? אני לא יכול לעבוד ככה. למה את צוחקת?"
היה צריך להוציא את כל המכשירים מהפה שלי כדי לשמוע למה אני צוחקת: ציפור זה בהמה?
אז הוא מתרצה ומחזיר את כל המיכשור: "טוב, לא רק ציפורים, היו שם גם תרנגולות וחתולים. די, די, אני בחיים לא אגמור את העבודה הזאת".
 
בסוף הטיפול הוא דיבר עם ש'. אחר כך אמר לי: "יש לך שבועיים להחליט איזה כתר את רוצה – לבן, כסף או זהב".
בתור מלכת אנגליה, לפחות בשאיפה, מיד רציתי כתר מזהב. אחר כך חשבתי עוד קצת. בסוף עניתי לסטיב אוסטין (אסטרונאוט, אדם שבקושי חי. רבותיי, אנחנו מסוגלים): "תראה דוקטור, מה זה שווה? אם כבר משקיעים בשן זהב – אז שתהיה מלפנים, שגם יראו אותה".
 
* לשן זהב יש פיית שיניים? *

 

4 תגובות

  1. רונית בר-לביא

    סטיב ויוכבד, איזה שילוב :))

    נשמע רופא הזוי ומשעשע.

© כל הזכויות שמורות להדס מטס