שמורת מגדלי הבננות - הבלוג של הדס מטס
  • הדס מטס

    בערך מ-1968, שאז נולדתי, ועד סיום התיכון גדלתי בכפר ציורי וקסום (מילים אחרות ל"חור כמעט הכי נידח ביקום") להלן: השמורה.    יש לי 3 ילדים, ושותף לחיים שהוא גם שותפי בהוצאת הספרים אגס – המתמקדת בספרות נשים. בימים אלו ממש יצא לאור הכחול - ספר ניו זילנדי יפיפה על בחירה בלתי אפשרית של אישה בין אהבת גבר לאהבת ילדיה. לפני כשנה יצא לאור תאונת עבודה – ספר מתח שכתבתי.   העלילה נוגעת ביחסים המורכבים בין ילידי הארץ לעולים מרוסיה ובחיים הבודדים של הרווקות בעיר הגדולה.   הספר  מדגיש את האופן שבו בעידן הדיגיטלי שלנו מקום העבודה משתלט על חיי העובדים.   הרבה מתח, המון הומור.   ממש במקביל להולדת בתי הצעירה יצא לאור  הרומן הראשון שלי - "רבע עוף" המיוחד ב"רבע עוף" הוא גיבורה שמנה. הספר מלווה את רוית, אישה נאה ומצליחה, בהכנות לבר מצווה של בנה, בתוך מציאות אישית כואבת של הנשים השמנות, שרבות מהן חיות בינינו אך מעטים מתייחסים לקיומן.

זה סדר זה?

 

אין מנוס, כמעט שנה עברה, ועדיין לא סיפרתי לכם על הסדר שלנו. סיידר, זותומרת. להבדילו מהסדר של השנה שלפניו. סדר כמו שצריך, כלומר כמו שאנחנו רגילים, עם מתוק בדג ואפור בחרוסת.
לפחות זה מה שהבטיחו לנו.
אחרי שהתגברנו על הפקקים והגענו, השולחן כבר היה ערוך, הנשיקות מוכנות בפתח, וכל אחד צריך לעבור דרך סוללה של נשיקות וחיבוקים. ואדון האחוזה אומר לי: "אצל הרומנים מנשקים על שתי הלחיים", בחיוך שמובלע בו רמז – הנשיקה על לחי אחת מנצנצת ומזכירה שאת רק חצי רומנשטֶה.
אפילו את ענתי של צ'רלי אני מנשקת.
פתאום דודה לינדה והאדמירל שלה קוראים לי מבוהלים שאראה מה קרה לקטנה. הם שואלים בדאגה: "את בטוחה שזה בטוח, הגן שאת שולחת אותו אליה? איך הם מרסנים שם את הילדים? בכאפות? תראי איזה קוסה עשו לה ליד העין".
אבל אני כבר רגילה. מעבירה יד אוהבת על הקוסה ומוחה אותה: "אתם לא רואים שספתה שלה נתנה לה נשיקה עם אודם?"
אחר כך כל אחד עומד ליד כיסא וכולם מתלבטים ביחד איפה לשבת. הקטנה מנצחת על התהליך כמו בעיה במתמטיקה: "אני רוצה לשבת ליד דודה לינדה, אבל גם ליד אבא ומול צ'רלי ג'וניור, ושאוכל לראות את ספתה יהלומינה בעין ימין, אבל שלא אהיה רחוקה מסנטה קלרה, כי היא מגישה את המרק הכי מהר".
בסוף הצלחנו להתיישב.
עכשיו שקט.
ענתי של צ'רלי יושבת מולי מהורהרת. כולם יודעים שזו פעם ראשונה שהיא עושה סדר בלי ההורים שלה, שנשארו בחצר הפלפלים בלעידה. כי אולי אתם לא יודעים, אבל אצלנו עושים חשבונות וחישובי חישובים, ואם בשנה שעברה הם היו אצל ההורים שלה, אין שום סיכוי שהיא תהיה אצל ההורים שלה פעמיים רצוף.
ואף על פי שכולם כולם יודעים שלמחרת ההורים שלה מוזמנים לסעודת צהרים חגיגית (מאותו תפריט, כמובן, באחוזת תזזית לעולם אין מכינים פחות משלושים מנות במכה), כולם גם יודעים שגיברת האחוזה, במצוות בנה צ'רלי, עשתה הכול כדי להשכיח מלבה של ענתי את עובדת ריחוקה מהוריה היקרים, ואל תתפלאו אם תמצאו כאן מיני מזונות שרומני/חונגרי מן השורה אינו יכול להעלות על דל שפתיו בלי להישרף באש יוקדת מבפנים אחרי שלושים שניות. וזה המקסימום.
יושבים יושבים יושבים, מגיעים צ'יק-צ'ק למה נשתנה.
צ'רלי וענתי מסתכלים זה בעיני זו בגאווה, שולפים את המוצץ מלועו של בנם בכורם ומעבירים עיניים מאושרות על פני הקהל המסב לשולחן. הנה, ישמעו את הבן יקיר להם משלים את ההברה האחרונה בכל קושייה.
ומה רחב לבנו כשעל כל הקולות האפילה הקטנה שלנו, שמבלי משים, פניה נחבאים מאחורי ההגדה הגדולה שסבתה חילקה לה, מרימה את קולה בשיר, וזוכרת כל ניואנס וכל הבדל קטן בין קושייה לרעותה, במלודיה התינוקית האופיינית לכל דבר שירה היוצא מפיה. אלליי, אמרתי לעצמי, ואחר כך לשין. מה שקורה לבן אדם כשהוא נעשה בעל משפחה. כזה דבר בחיים לא חשבתי שיקרה לי. אמא יהודייה שכמותי. אם הדבר שהכי גורם לי לגאווה בעולם זה שהצאצאים שלי ישירו את הקושיות בקול רם וצלול בליל הסדר – מה נותר לי חוץ מלתלות את הנעליים?
בעוד אני מתכופפת אל מתחת לשולחן לחלוץ את מגפיי (אל תגידו בגת, אל תזהירו אותי, זה לא יעזור לי גם ככה. אם לא אדפוק את הראש בשולחן פעם אחת בכל פסח – אל תקראו לו פייסח), גבירת האחוזה הורידה את הדגים החריפים מהאש. חריפים אש, היא מזהירה. הומאז' לספתה של ענתי, אומנית הקו-לו-לו.
אחרי שלושה או ארבעה עמודים בהגדה רובנו כבר אחרי 5 כוסות. עכשיו הגיע שלב האוכל.
אחרי כן אני כבר לא זוכרת הרבה. בשביל לסלק כל זכר לדגים הלוהטים של הספתה של ענתי היינו צריכים לשתות עוד קצת,ועוד טיפה לטעום מהבקבוק ההוא, וכל השאר היסטוריה.
אז חג שמח שיהיה לכם, ולכולנו
איייי-מאן


*הפרק הראשון של "רבע עוף" זמין עכשיו להורדה באינטרנט*

 

8 תגובות

  1. חנוך גיסר

    רומנים,יש לחזור ולשנן, כמצוות "והגדת לבנך" (וגם לבתך, לפי עניות דעתי הקובעת)- הם אלופי העולם בהנהלת חשבונות!

  2. מירי פליישר

    כיף שאפשר להנות למרות החשבונאות . חגשמח והצלחה עם ההוצאה המסקרנת שלך.
    אדמח אם תפרסמי שמות הספרים שאת מוציאה ותקצירים פה בבלוגייה לא?

  3. חג שמח הדס, ולא לדפוק את הראש בשולחן:)
    רק יין והרבה אביב

  4. ומה תכתבי אחרי הסדר של השנה? האם יהיה שונה?

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות להדס מטס