בננות - בלוגים / / מסקנות אישיות
שמורת מגדלי הבננות - הבלוג של הדס מטס
  • הדס מטס

    בערך מ-1968, שאז נולדתי, ועד סיום התיכון גדלתי בכפר ציורי וקסום (מילים אחרות ל"חור כמעט הכי נידח ביקום") להלן: השמורה.    יש לי 3 ילדים, ושותף לחיים שהוא גם שותפי בהוצאת הספרים אגס – המתמקדת בספרות נשים. בימים אלו ממש יצא לאור הכחול - ספר ניו זילנדי יפיפה על בחירה בלתי אפשרית של אישה בין אהבת גבר לאהבת ילדיה. לפני כשנה יצא לאור תאונת עבודה – ספר מתח שכתבתי.   העלילה נוגעת ביחסים המורכבים בין ילידי הארץ לעולים מרוסיה ובחיים הבודדים של הרווקות בעיר הגדולה.   הספר  מדגיש את האופן שבו בעידן הדיגיטלי שלנו מקום העבודה משתלט על חיי העובדים.   הרבה מתח, המון הומור.   ממש במקביל להולדת בתי הצעירה יצא לאור  הרומן הראשון שלי - "רבע עוף" המיוחד ב"רבע עוף" הוא גיבורה שמנה. הספר מלווה את רוית, אישה נאה ומצליחה, בהכנות לבר מצווה של בנה, בתוך מציאות אישית כואבת של הנשים השמנות, שרבות מהן חיות בינינו אך מעטים מתייחסים לקיומן.

מסקנות אישיות

 

יום אחד התקלקל לנו המיקסר. על אף שזה היה מרגיז, זה היה די הגון מצדו ללכת לעולמו בעיתוי זה, שכן הוא כבר היה שבע ימים, ומראש לא עלה הרבה. כמה תלושי חג לפני עידן ועידנים. מה עושים?
 
יש מיקסר יד, או בלנדר יד, מכירים? – כמו מקל חשמלי, נאמר. השתמשנו בו בתור מיקסר לבצק ולדברים מסיביים דומים. אולי מסיביים מדי. ומה קרה? – גם הוא עלה השמיימה, כמעט בתמרות עשן ואש.
 
הצלחנו להגיע למצב כאוטי שאין מיקסר ואין בלנדר. יש מג"ימיקס ישן שבקושי משתמשים בו כי פעם לא הצלחתי לסגור אותו היטב, וכמאמר הביטוי "מה שלא הולך בכוח – הולך ביותר כוח", הצלחתי קצת לסדוק את המכל.
 
בקיצור: אין
 
והבית – בית עם ילדים, להזכירכם, כולל תינוקות שעוברים לאוכל מוצק, אם זה מצלצל באיזה פעמון קטן למישהו כאן.
 
יום אחד התקשרה גבירת האחוזה, החמות שלי, רצתה לברר מהן תכניותינו ליום שישי בצהרים (אתם מבינים שזו השאלה המטרימה שאחריה מגיעה הזמנה-פקודה לארוחה).
 
ש": "יש לנו סידורים"
האמא שלו: "אילו סידורים?"
ש": "אנחנו צריכים לקנות שני דברים"
גבירת האחוזה: "מה כבר חסר לכם?"
ש": "בלנדר ומיקסר".
גבירת האחוזה: "אתם לא צריכים לקנות! יש לי בדיוק מה שאתם צריכים אצלי בארון. חדשי לגמרי, מעולם לא השתמשתי בהם. תבואו, ואתן לכם".
 
ש" עוד ניסה להקשות ולהתעקש ולחקור מאיזה דגם בדיוק ובאיזה גודל ומי החברה המייצרת, אך היא קבעה נחרצות שמה שיש אצלה בארון זה בדיוק מה שאנחנו צריכים, וזה יהיה סתם בזבוז – של כסף ושל זמן ושל הבישולים שהיא כבר הכינה – אם נלך לקנות בחנות דבר מה שיושב אצלה בארון במילא בחוסר מעש.
 
 
 
קיבלנו את דבריה בהכנעה. הרי אם לגבירת האחוזה יש – אז יש.
 
כשהגענו בסופו של השבוע שאל ש": "אמא, איפה הבלנדר והמיקסר שדיברנו על אודותם?"
גבירת האחוזה: "אני לא מרגישה טוב, אולי בפעם אחרת?"
 
ש" התעקש, והיא בתמורה התעקשה לעלות בעצמה על כיסא (לא גילתה איפה נמצאים המכשירים כדי שש" יעלה בעצמו, אפילו שהיא חולה) – והורידה שתי…
 
מסחטות מיץ.
 
אחת – מסחטת הדרים חשמלית
האחרת – מסחטה של מיץ גזר ופירות קשים אחרים.
 
לזכותה ייאמר – אכן חדשים וטריים מהחנות, שום איש לא נגע ולא סחט בהם מחוט ועד שרוך נעל.
 
אמממה?
 
מי צריך מסחטה?
ועוד שתיים?
 
דווקא היו לנו כאלה פעם, אבל תרמנו אותן לעניים, אולי להם יש זמן לסחוט מיץ מחצי תפוז או חצי גזר ואחר כך חצי יום רק לנקות ולקרצף את כל החלקים השונים שמרכיבים את המסחטה.
 
ש": "אבל אמא, אלה מסחטות".
אמא"שלו: "תראה, זה עושה כל דבר. יש פה כזה שמערבל (הדבר שמסתובב כשסוחטים את התפוז) וכזה שמרסק (הדבר שעושה מיץ מהגזר במסחטה השנייה).
 
אני (צוחקת): "את יכולה למכור כל דבר לכל אחד".
היא (בפרצוף משתאה ומעט נעלב): "מה רע בזה?"
אני (כדי לרצות אותה): "לא, זה בסדר גמור, יופי של מסחטות. פשוט… היה לנו פעם כזה, והתייאשנו מהעובדה שיש כל כך הרבה חלקים שצריך לשטוף. כבר יותר פשוט לקנות אם רוצים כוס מיץ.
 
אדון האחוזה שהופיע פתאום וראה את פניה הנפולות של אשתו התעניין: "מה קרה? הם לא רוצים את הבלנדר והמיקסר שהצעת להם?"
גבירת האחוזה: "לא, הם לא אוהבים לנקות".
 
ואחרי פאוזה היא מוסיפה בהדרת חשיבות: "גם ענתי (הכלה השנייה שלה) לא אוהבת לנקות".
 
נו, האם יש עוד צורך במשפט מסכם או בחזרה על הפאנץ" ליין?

 

18 תגובות

  1. אוי וויי!

  2. איזה מזל שהיא לא אמרה: "דווקא ענתי אוהבת לנקות..אצלה אפשר ממש לאכול מהרצפה"..

    או: איזה מזל שהיא לא הציעה בלנד מצוין שהם הביאו באוניה מפולים ב-53 כשעלו (עובד על פחם)

    אז תודי המצב לא כל כך נורא

    תודה
    כרגיל כתיבה שנונה ומדויקת

    יוסית

    • יוסית, המזל שלי הוא שענתי לא פחות פקצה ממני.
      כך יצא שלאכול מהרצפה אפשר לאכול רק אצל החמות
      המצטיינת בענייני ארוחות

      • מיכל ברגמן

        נו שויין. ככה זה עם הצעירים. לא מעריכים את מה שיש.
        אצלנו אני יכולה לתאר מצב בו אני מתארת לתומי שחזרנו מקניית מיקסר ומיד חמותי מציינת שהמיקסר שלה כבר נורא ישן ואולי באמת הגיע הזמן לקנות ל ע צ מ ה חדש (ואני מוסיפה בלבי – אולי הגיע הזמן שתתחילי לבשל משהו שיצדיק מיקסר).
        ביום שתציע לי חמותי מכונה לסחיטת מיץ קישואים אבדוק אם המשיח החנה את החמור הלבן למטה.

        • מיכלי, על כך אומרים
          חכי חכי שהבן שלך יביא הביתה קלפטע משלו.

          מכל מקום, נתת לי נקודת מבט מאירה. יש גם צדדים חיוביים בחמות שמחלקת, גם אם אלה לא בדיוק הדברים הנחוצים

  3. נשמע לי מוכר מדי…:)
    איך תמיד יש להן חנות חשמל בבית. כל מה שאת צריכה לקנות-כבר יש להן.
    אבל אהבתי את המשפט הפולני בסוף.

    • שירי, בנוסף על חנות החשמל, את מכירה את סניף בית המרקחת?

  4. היי הדס
    הפנץ ליין מקסים, החיים הם סיפור ארוך
    להתראות טובה
    העצירות על מקומות זה היופי

    • טובה, את הפאנץ" ליין הזה אני שומעת כבר שנים בווריאציות שונות.
      הפעם זה באמת היה מלבב במיוחד

  5. כולן אותו דבר.יודעות למכור את הזבל שלהן כאילו הוא זהב . מזל שהבנים שלהם
    יצאו בסדר 🙂

    • מירי, אני לא חותמת על כל הבנים.
      האחד שבחרתי לי אכן יצא משופר

  6. מצחיק וישר מהחיים. ו… וידוי קטן (לא לפרסום): האמת שאני קצת מתגעגע לתקופה שלא זרקו. יש משהו מעצבן בסרט הנע הזה של הבילויים באיקאה, אייס, הום סנטר, etc… (ובעברית "הקיאה", "תחת", "הֹם סַנְטֵר" וכו")

    • אמיר, אמן המילים אתה, והניואנסים

      מה הכי לא היית רוצה שיהיה זריק?

  7. איך זה שאינכם נכנסים לבלוג של רונית מטלון?
    סופרת מופלאה לדעתי!
    http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=4880&blogID=209

  8. הכתיבה שלך מעצבנת ולא מצחיקה, אבל בעיקר חסרת רגישות מינימלית. לעניים יש זמן לסחוט חצי גזר? מה עבר לך בדיוק בראש כשכתבת את השורה המיותרת הזו?
    וחוץ מזה הכתיבה שלך נודפת מבורגנות משעממת.

  9. אסתי ג. חיים

    סיפור משפחתי קטן וחביב. מזכיר סדרות כמו "קרובים-קרובים"- זוכרת? כשהחיים הטריויאליים משמשים חומר למעין סיטקום חם ומעורר קנאה, למרות האמא הפולניה.

    • שולה מעפולה

      אסתי, קרובים קרובים מי יכול לשכוח?
      לא מזמן היה פרק איחוד שלהם
      והיה לא משהו, או שאולי אנחנו השתנינו
      נראה לי שהיה עדיף להישאר בזיכרון
      (בלי לפגוע באף אחד)

© כל הזכויות שמורות להדס מטס