בננות - בלוגים / הדס מטס / ויוה איטליה
שמורת מגדלי הבננות - הבלוג של הדס מטס
  • הדס מטס

    בערך מ-1968, שאז נולדתי, ועד סיום התיכון גדלתי בכפר ציורי וקסום (מילים אחרות ל"חור כמעט הכי נידח ביקום") להלן: השמורה.    יש לי 3 ילדים, ושותף לחיים שהוא גם שותפי בהוצאת הספרים אגס – המתמקדת בספרות נשים. בימים אלו ממש יצא לאור הכחול - ספר ניו זילנדי יפיפה על בחירה בלתי אפשרית של אישה בין אהבת גבר לאהבת ילדיה. לפני כשנה יצא לאור תאונת עבודה – ספר מתח שכתבתי.   העלילה נוגעת ביחסים המורכבים בין ילידי הארץ לעולים מרוסיה ובחיים הבודדים של הרווקות בעיר הגדולה.   הספר  מדגיש את האופן שבו בעידן הדיגיטלי שלנו מקום העבודה משתלט על חיי העובדים.   הרבה מתח, המון הומור.   ממש במקביל להולדת בתי הצעירה יצא לאור  הרומן הראשון שלי - "רבע עוף" המיוחד ב"רבע עוף" הוא גיבורה שמנה. הספר מלווה את רוית, אישה נאה ומצליחה, בהכנות לבר מצווה של בנה, בתוך מציאות אישית כואבת של הנשים השמנות, שרבות מהן חיות בינינו אך מעטים מתייחסים לקיומן.

ויוה איטליה

כשהאדמירל של לינדה עזב את הצבא והפך לאיש שיווק של איזו חברת הייטק, זה הפך אותה באופן אוטומטי ללינדה בפוקוס, ואותו לסוכן נוסע ומאושר בדרכי האוויר. טיסות לחו"ל תמיד קסמו לו, ובצבא היו לו רק הפלגות פה ושם, כשהפה הוא בערך חיפה והשם… נאמר… מילא, נוותר על סודות צבאיים.
לנסיעה הראשונה שלו כהייטקיסט האדמירל התכונן בהתרגשות רבה. לינדה באה אתו לרכוש חליפה, שלוש עניבות ושני זוגות נעליים. שעה וחצי לפני שהמונית הייתה צריכה להגיע האדמירל היה עדיין שקוע במחשב הנייד הדנדש והמדוגם שקיבל מהחברה. ללינדה זה הגיע עד כאן. "אתה מתכוון להתחיל לדחוף את הפקלאות שלך למזוודה המצחינה?" היא ניסתה לשמור על טונים רגועים.
"עוד רגע, עוד רגע מותק", הוא המהם לעברה, "את חייבת לראות את המלון שאני הולך ללון בו". לינדה השתדלה לשמור על טונים רגועים כשחימרה בו להתחיל לארוז כי הוא הולך לאחר למטוס.
האדמירל לא שמע, לא הקשיב או שהדברים נכנסו אצל באוזן אחת ויצאו מהשנייה, כמו שלינדה אבחנה. הוא רק הפציר בה שתבוא לראות תמונה של המלון המרהיב שהוא עומד להשתכן בו לשבוע. מלון מדוגם באיטליה, עם ברזי זהב ומשקופי עץ אלון ואפילו חדר כושר, ותראי איזו בריכה.

כך בערך זה נראה

לינדה באה, אכן התרשמה מעיצוב הפנים המרהיב, משכה בכתפיה ויעצה: "עם בריכה כזאת, כדאי שתארוז לך גם בגד ים".

"זה בדיוק מה שתכננתי", הוא צהל.הוא הניח את המחשב על הרצפה, מדרך פוטנציאלי לכל ילד שיעבור בסביבה. מזל שלינדה, באוטומט שלה, הרימה והניחה אותו על השולחן. ואז הוא רץ לחדר השינה, לינדה שמעה אותו הופך מגירות על הרצפה, מרוקן את סלסילת הלנז'רי שלה, היא לא הייתה בטוחה, אולי דמיינה, ששבר פמוט בדרך. למה לכל הרוחות שיהיה פמוט בחדר שינה? הוא חזר בשעטה לסלון, פרש את המזוודה והתחיל לדחוס לתוכה מכל הבא ליד. בעיקר גרביים, תחתונים, חולצות מגוהצות וז'קטים של חליפות. שמגוהצים הם כבר לא יהיו. לינדה פכרה את ידיה בייאוש, והעיפה אותו משם. שילך להתלבש ויעוף לה מהעיניים. כשהמונית כבר צפרה והוא היה לבוש וערוך, עם הטרולי ביד אחת והתיק של המחשב ביד השנייה, היא איתרה את הספידו שלו תלוי על הראי בכניסה. בלי אומר היא דחפה את בגד הים לתיק של הלפטופ ואת הבעל החוצה. נשיקה חטופה לאישה. דרך צלחה.

המשך יבוא

תגובה אחת

  1. טובה גרטנר

    היי הדס
    נהנתי לקרא, תחושה שאת מספרת לי באופן אישי
    להתראות טובה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות להדס מטס