שמורת מגדלי הבננות – הבלוג של הדס מטס סופרת, עורכת, אישה ואם. לא עושה כלים
יש אנשים שפשוט יש להם מזל בחיים. הכול יחסי כמובן, ולא כל מה שממוזל בעיניך ממוזל בעיני שכנך, אבל מה שחשוב זה מה מרגיש בעל המזל, נכון? לעומת זאת הביש גדא – מצבו זהה מבחינה זו.
קחו למשל את ידידי ע". כמה מזל היה לו שדרך דווקא על הרגל שלי כשהלך לו לאטו פזור נפש. מכל האנשים בעולם דרך דווקא על הרגל של החברה הכמעט הכי טובה שלו בעולם לעתיד, ואפילו לא ידע את זה אז. סתם דרך להכיר אנשים חדשים. נסו לחשוב מה היה קורה אם היה דורך על כל רגל אחרת מתוך מיליארדי זוגות הרגליים שיש בעולמנו.
גדא? גדא.
לעומת זאת קחו את דודה של ע". היא לא עומדת איתו על אותו מישור (טוב, קשה, הוא איש גבוה במיוחד), אבל אפשר להגיד שהיא הביש גדא האולטימטיבי.
סתם דוגמה: פעם היה לה בעל. בעל אחד ויחיד. אחרי כמה שנים של חיים טובים ברווחה כשכולם חיו בצנע, עלו עליו שלטונות המס והוא הואשם במעילה. חמש שנים ישנה לבד והוא ישן בכלא.
השתחרר בראש טוב, עבד עבד עבד, נהייה מנהל סופר. עבד עבד עבד, יום אחד הכיר לקוחה, התאהב בה, ברח איתה לחוץ לארץ. מאז ועד היום דודה ציפ"קה ישנה לבד.
ביש גדא? איך אומרת גיסתי? באבוה!
|
וזה עוד לא הכול.
איך אומר ידידי ע"?
עשרת אלפים איש הולכים ברחוב, רק דודה ציפ"קה דופקת את הראש בעמוד.
אמבולנס.
|
 |
עשרים אלף איש הולכים בכיף על שפת הים, רק דודה ציפ"קה דורכת על בקבוק שבור.
אמבולנס.
אלפי אנשים מסתובבים במשביר מדי יום, רק דודה ציפ"קה נכנסת למחסן במחלקה שהיא עובדת בה – נופלים לה כל הארגזים על הראש.
אמבולנס.
מיליוני אנשים הולכים בשמש ובגשם, רק דודה ציפ"קה חוטפת מחלת עור איומה שמאלצת אותה להתעטף ברעלה בכל יציאה מן הבית.
ומבזק ידיעות מיוחד:
מאות אנשים הולכים לים ביום שישי, רק דודה ציפ"קה, שרופאה אלטרנטיבית יעצה לה לבלות בשמש של שפת הים לרפא את תחלואיה והיא נשכבת על מגבת עם שמשייה ומשקפי שמש, מכל האנשים בעולם, רק עליה דורך פתאום סוס.
אל תאמינו. גם נהג האמבולנס לא האמין.
נחמד לצחוק על הדודה אה? והצילומים שאת בוחרת שפתיים יישקו . אמבולנס!
ועוד דודה של מישהו אחר
🙂
אוי, לא.
אני מכירה אנשים כאלה, טפפו טפו חמסה,
שכל פעם קורית להם תאונה אחרת,
מזל שקטנות יחסית.
יש כאלה שמושכים אליהם אש.
ורק בריאות לדודה.
כתוב בקלילות, אבל נשמע כואב.
רונית, תודה, אמסור את איחולי הבריאות לדודה. בעילום שם. 🙂
אוי זה נורא! מסכנה הדודה הזותי…..
אור, שמחה שקפצת
הדס, המציאות עולה על כל סוס. אין לי ספק שדודה צ"יפקה עוד תקבור את כולנו.
אמיר, ראייה אופטימית, אני מניחה, מעולם לא הזיקה לאיש.
או לפחות כך יש לקוות