בננות - בלוגים / הדס מטס / לידה מחלקה ראשונה
שמורת מגדלי הבננות - הבלוג של הדס מטס
  • הדס מטס

    בערך מ-1968, שאז נולדתי, ועד סיום התיכון גדלתי בכפר ציורי וקסום (מילים אחרות ל"חור כמעט הכי נידח ביקום") להלן: השמורה.    יש לי 3 ילדים, ושותף לחיים שהוא גם שותפי בהוצאת הספרים אגס – המתמקדת בספרות נשים. בימים אלו ממש יצא לאור הכחול - ספר ניו זילנדי יפיפה על בחירה בלתי אפשרית של אישה בין אהבת גבר לאהבת ילדיה. לפני כשנה יצא לאור תאונת עבודה – ספר מתח שכתבתי.   העלילה נוגעת ביחסים המורכבים בין ילידי הארץ לעולים מרוסיה ובחיים הבודדים של הרווקות בעיר הגדולה.   הספר  מדגיש את האופן שבו בעידן הדיגיטלי שלנו מקום העבודה משתלט על חיי העובדים.   הרבה מתח, המון הומור.   ממש במקביל להולדת בתי הצעירה יצא לאור  הרומן הראשון שלי - "רבע עוף" המיוחד ב"רבע עוף" הוא גיבורה שמנה. הספר מלווה את רוית, אישה נאה ומצליחה, בהכנות לבר מצווה של בנה, בתוך מציאות אישית כואבת של הנשים השמנות, שרבות מהן חיות בינינו אך מעטים מתייחסים לקיומן.

לידה מחלקה ראשונה

 

 

 

לפני כמה שנים חשתי בהולה, כדרכי בקודש, אל רופא השיניים שלנו סטיב, המכונה בביתנו כמתבקש "סטיב אוסטין". עוד לפני שפתחתי את הפה אמר לי הדוקטור בריש לשונית ובחיוך מסביר פנים שהגיע הזמן להכתיר אותי למלכה. או לפחות את השן שלי.
אמרתי: "בסדר, העיקר שלא יכאב" (לא מבררים מחירים כשמגיעים בהולים לרופא השיניים והוא עושה טובה ומקבל אותך בלי תור).
אמר לי: "עשינו עייסק. תחייכי".
למה לחייך? בשביל שהוא יוכל להגיע עם המזרק יותר טוב.
אז חייכתי. מרוב שחייכתי, התחלתי לצחוק.
העיר סטיב: "בטלפון לא נשמעת לי כל כך עליזה".
הסברתי: "מלסות? – מצחיקים אותי אז אני צוחקת".
אמר: "אוקיי, את היום פוטוגנית יותר מתמיד. אפשר לצלם אותך?"
אמרתי: "חכה, אני אסתרק".

 
*
כשכבר הייתי חצי מעולפת שם בא מישהו לחדר ההמתנה. אמר לו סטיב שיחכה עוד חצי שעה. בינתיים שאל אותו מבעד למסדרון מה שלומו, מה שלום האישה, מה שלום הילדים.
אמר האיש: "כבר יש לי שני נכדים". ובאופן אוטומטי שלף ארנק עם תמונות.
סטיב אוסטין התפעל מאחורי המסכה הסטרילית שלו, ולשם נימוס שאל מתי הם נולדו.
אמר האיש: "אל תשאל מתי, שאל איפה".
סטיב, שרגיל שמתקנים את העברית שלו, אמר לאיש: "אני מתנצלת. איפה נולדו הנכדים שלך?"
אמר האיש: "אחד מהם סתם נולד. לומשנה. אבל השני השני נולד בשירותים של מלון הילטון. המלון הגדול הזה, שמול התחנה המרכזית".
סטיב אוסטין השתנק. ברכה השוליה שלו נחנקה. בשירותים???
אמר האיש: "כן, כלתי הייתה מטעם העבודה באיזה כנס בהילטון. באמצע הייתה צריכה שירותים. אמרה לחברה שלה בואי תלווי אותי לשירותים. הלכה שירותים, חשבה סתם שירותים, פתאום יוצא לה תינוק".
השתאה סטיב: "מוזר מאוד. מה, היא לא ידעה שהיא צריכה ללדת?"
אמר האיש: "רק לטובה. רק לטובה. את הברית עשו לו בהילטון על חשבון המלון, פלוס הם קיבלו מתנה חמישה ימי הולדת ראשונים".
ברכה השתנקה בצד.
אני חשבתי שנרדמה לי האוזן מהזריקה ואני הוזה. אבל למה מכל המקומות בעולם להזות על השירותים של הילטון?
סטיב אוסטין, אב לשישה ילדים, היה מאוד מעשי: "אתה יודע שמי שיולד לא בבית חולים לא משחררים אותו הביתה כל כך מהר? זו בעיה".
אמר האיש: "בחיים לא שמעתי על מישהו שיולד. רק על יולדת".
הפטירה ברכה בשפת אמה: "ואני בחיים לא שמעתי על מישהי שילדה בשירותים של הילטון".
השיב לה האיש בענגלית צחה: "נכון. זה גם מה שאמר מנכ"ל המלון".
ואני המהמתי לי עם כל הקונסטרוקציות: "מזל שאלה היו השירותים של הילטון ולא של התחנה המרכזית". 

*

כתבו על הכחול

 

 

 

4 תגובות

  1. היה כיף לשמוע על הלידה בשירותים של הילטון (בלי לשבת אצל רופא השיניים).

  2. חני ליבנה

    איזה ספור! וסחטיין על ההוצאה שיצאו רק ספרים נפלאים!

  3. תודה, תודה,
    אקודה קידה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות להדס מטס