ירושלים שן זהב

שוב העפלנו לעיר הקודש, לצורך טיפול שיניים רבתי. סטיב אוסטין וזקָנו העבות כבר חיכו לנו שם, עם השוליה יוכבד.

שומעים אייל גולן במהלך הטיפול. זה הקטע שלהם עכשיו, של סטיב ושל יוכבד. אני – לא מפריע לי. ברחובות שלנו שומעים דברים כבדים מזה.

הוא שואל אותי: "מה דעתך על הקבר החם?" (זה אחד השירים שם, הערת ב"ר לאשכנזים שלא מבינים מהחיים שלהם).

אמרתי לו: "זה ההמנון של ביתר ירושלים. אבל אני בטח כבר לא מעודכנת".

השתומם: "מה?" (קצת קשה להבין אנשים עם סקשן בפה).

הסברתי: "זה ההמנון של קבוצת כדורגל".

התפעל: "כן? באמת? זו הקבוצה שפארה (פארה פוסט, כן? כך אנו מכנים את אשת חיקו) הכי אוהבת".

לא ידעתי שפארה, אם לשישה ילדים, כן ירבו, אוהדת קבוצות כדורגל. אמרתי לעצמי שכנראה לא שמעתי טוב.

והוא ממשיך לשאול: "נו, איך אצלכם בשמורה?" אחרי כן שואל ומצביע על הטייפ הישן שלו: "תגידי מי שר את השיר הזה?"

משכתי בכתפיי החופשיות.

"את לא יודעת? זה לא בסדר מצדך". כך אמר הרופא. אחר כך ערך אותו בוחן פתע לשין.

שין השיב מיד: "זה אלביס קוסטלו".

הרופא נרגע. התחיל לשיר.

ועוד הוא שואל: "נו, אז מה קורה בנֵט? מה חדש?"

סיפרתי לו כמה דברים. יותר נכון המהמתי אותם.

והוא בתמורה מספר לי על אתר מדהים ששלחו לו, שיש בו הסברים למקור של כל מיני ביטויים באנגלית. לדוגמה הוא מציין את הביטוי DEAD RINGER. מילא, לא הדהים אותי,  לא הכרתי את הביטוי מראש.

את הביטוי הבא הוא מחליט להסביר בעברית צחה (או לפחות משתדל): "את יודעת למה פעם היו יושנים במיטות כאלה, עם ארבעה עמודים וגג? כי אז, בימים ההם, התקרה לא הייתה משהו. את יודעת, על הגג, בקומה השנייה גרו כל מיני בהמות: יונים, ציפורים… והם הפילו חתיכות טיח ואפילו אבנים, אז כדי להגן על מי שישן שלא ייפול עליו חתיכות אבל עשו מיטה עם גג. רגע, רגע, למה את צוחקת? אני לא יכול לעבוד ככה. למה את צוחקת?"

המסכן היה צריך להוציא את כל המכשירים מהפה שלי כדי לשמוע למה אני צוחקת: "ציפור זה בהמה? יונה?"

אז הוא מתרצה ומחזיר את המיכשור: "טוב, לא רק ציפורים. היו שם גם תרנגולות וחתולים. די, די, אני בחיים לא אגמור את העבודה הזאת".

בסוף הטיפול הוא דיבר עם שין ("כבוד הבעל", בפיו). אחר כך אמר לי: "יש לך שבועיים להחליט איזה כתר את רוצה – לבן, כסף או זהב". בתור מלכת אנגליה, לפחות בשאיפה, מיד רציתי כתר מזהב. אחר כך חשבתי עוד קצת. בסוף עניתי לסטיב אוסטין (אסטרונאוט, אדם שבקושי חי. רבותיי, אנחנו מסוגלים…): "תראה, דוקטור, מה זה שווה? אם כבר משקיעים בשן זהב אז שתהיה מלפנים, שגם יראו אותה".

** לשן זהב יש פיית שיניים?**