שמורת מגדלי הבננות – הבלוג של הדס מטס סופרת, עורכת, אישה ואם. לא עושה כלים

  אין מנוס, כמעט שנה עברה, ועדיין לא סיפרתי לכם על הסדר שלנו. סיידר, זותומרת. להבדילו מהסדר של השנה שלפניו. סדר כמו שצריך, כלומר כמו שאנחנו רגילים, עם מתוק בדג ואפור בחרוסת. לפחות זה מה שהבטיחו לנו. אחרי שהתגברנו על הפקקים והגענו, השולחן כבר היה ערוך, הנשיקות מוכנות בפתח, וכל אחד צריך לעבור דרך סוללה של נשיקות וחיבוקים. ואדון האחוזה ...

  אז זהו, שהגענו לארוחת חג באחוזת תזזית בלי להתריע מראש שזו ארוחת חג (הם התכוונו לסעוד בהרכב מלא כמו ארוחת יום שיש בצהרים רגילה. לבשתי את בגדי השבת שלי – חליפת מכנסיים שלא יסולאו בפז וז'קט ששווה את משקלו בזהב, בוורוד עשן עם משבצות אה-לה אינספקטור קלוזו. הריצו מהר את ענתי להביא את סבא וספתה. הריצה מהר גבירת האחוזה ...

    ביום חמישי אמר לי שין, האיש שלי: "כדאי לשכוח מהדו-אופנית, אם את לא רוצה לבלות הן את הלילה והן את הבוקר שאחריו בפקקים". לא ממש אהבתי את הרעיון, בעיקר לאור הזיכרון של יום חמישי הקודם, שבו נאלצתי להיכלא עד היעד בחברה צפופה של חיילים מיוזעים וקרינולינות לחות בשל הפסקת חשמל ברכבת ישראל. אז ביום חמישי, ב-15:20, הוא לקח ...