ארכיון חודש: פברואר 2008

מקום שני

  מהתחלה ידעתי שמשהו לא רגיל בשבת הזאת. כשהתעוררתי היה שקט, וזה אומר שאבא לא ישן. אחרת הבית רועד מהנחירות שלו עד עשר כמעט כמו שהוא רועד כשאני עושה את העשר קפיצות עם ברכיים לבטן כמו שהוא אומר לי בטלפון לעשות בכל יום כשהוא מתקשר מהעבודה בצהרים.   בפרקים הקודמים: לבן בעיניים ועכשיו: לא יכול לישון, האבא הזה, כבר כמה ...

קרא עוד »

מצוקי דרגות

לפני הרבה הרבה שנים, כשאנחנו בשמורה היינו זאטוטים בדיאולן-לוף, פרצה המלחמה. שמריהו רץ מהר לקחת ת"מדים שלו, וזה היה בימים שבהם טלפון בשמורה היה רק אחד, והבלבית שלו אף פעם לא היה בבית. אין צורך להכביר במילים כמה הוא מיהר, וכמה יהלומינה אשתו מיהרה יחד איתו לגהץ לו אותם מהר ולארוז לו כובע גרב בתרמיל הגב הישן שלו.   ורק ...

קרא עוד »

השאלון

מיכל העבירה אליי את השאלון ואני עונה ומעבירה הלאה:  הספר הכי אהוב עלי: עכשיו אני קוראת את "שואה שלנו", ספר ששנים נמנעתי מלקחת ליד. אין, הוא גאון, האיש שכתב אותו. לכל המחשבות הכי כמוסות ואפלות שלי נתן ביטוי מופלא.   הסרט הכי אהוב עלי: "ממשיכים ליפול על הראש". ישן, לא מי יודע מה הגותי, אבל כיף צרוף.   מוזיקה מועדפת: ...

קרא עוד »

איפה פויו?

  זה מה שסבא שלי  שאל.   אצלנו בשמורות, לא רק שכולם מאותה ארץ ומדברים באותה שפה, גם מכירים אותך מהיום שנולדת או לפחות את ההורים שלך, וכמובן עד זיקנה ושיבה מכנים אותך בשם שבו קראו לך כשהלכת לגן.   ככה גם פויו, שכבר היה סבא בפני עצמו, אולי אפילו סבא רבא, ונשא בגאון את הכינוי פויו, שמשמעו אפרוח.  מדובר ...

קרא עוד »

איך לא להפריע לאישה

צביקה, שכבר שלושה ימים החזיק בתואר הנכסף דוקטור זילברשטיין, הלך לישון בערב ברגשות מעורבים. הדבר היה בעיר הבירה לפני כשנתיים, וצביקה בן השלושים וארבע עלה על יצועו בידיעה שמחר בבוקר הוא הולך – בפעם הראשונה בחייו – לעבודה שאיננה לימודים.   אחרי שנים ארוכות וסטודנטיאליות, בפעם הראשונה היה צביקה צריך להתלבש כמו שמתלבשים אנשים בגילו, והוא לא ממש יודע מה ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות להדס מטס