ארכיון כותב: הדס מטס

בוקור טוף

הצאר ניקולאי נכנס למשרד, אומר לכולם בוקורטוף. ככה, עם הפה מכווץ ככה, שהכול בחולם. בצהרים הוא בא לקפיטריה, אומר לפולה בוקורטוף, מתיישב לאכול ואומר לכולם בוקרטוף.אניטה מהינה לתקן אותו: "הצאר ניקולאי, או שתגיד בתיאבון או שתגיד צהרים טובים, הרע במיעוטו יהיה שתגיד בוקר טוב. אבל למה בוקורטוף?"   הצאר ניקולאי קושר מטפחת בד לבנה סביב צווארו, שלא יטפטף לו המיץ ...

קרא עוד »

חג ספרים שמח

מכירים את הצירופים המצחיקים האלה, בסגנון חוף-בננה-ביץ" ורשת-האינטר-נט? הנה עוד אחד: משה, הבחור שהעברתי לו חפיפה, סיפר שההורים שלו חזרו מלאי השתאות מטיול בארצות הברית, בעיקר מהגרנד-קניון-הגדול.   אז זהו, שהגרנד קניון בחיפה הוא באמת גדול, ויש בו חנות גדולה מאוד של סטימצקי. שם אני אתארח ביום שישי הבא, במסגרת אירועי חג הספר*: אפגוש קוראים וקוראים-לעתיד, ואחתום על ספרים (**), ...

קרא עוד »

מסקנות אישיות

  יום אחד התקלקל לנו המיקסר. על אף שזה היה מרגיז, זה היה די הגון מצדו ללכת לעולמו בעיתוי זה, שכן הוא כבר היה שבע ימים, ומראש לא עלה הרבה. כמה תלושי חג לפני עידן ועידנים. מה עושים?   יש מיקסר יד, או בלנדר יד, מכירים? – כמו מקל חשמלי, נאמר. השתמשנו בו בתור מיקסר לבצק ולדברים מסיביים דומים. אולי ...

קרא עוד »

כשושנה בין הזיפים

      ויהי היום, ואנחנו מתייצבים לנוכח סוסנו האביר הרתום לדו-אופנית הקלה שלנו, עולים למרכבה כמו גדולים, וטסים אל משרד הפנים. יומיים לפני כן נגמרה שם השביתה, זה לא מבשר טובות מבחינת התור.   כשמגיעים קרוב, ש' אומר לי: "תרדי כאן תלכי לתפוס תור, אני אחפש חנייה. זה בקומה 13". תיקנתי אותו: "לא, זה בקומה 15, אני זוכרת שממשרד ...

קרא עוד »

אני הולכת למטווח

    ביום שלישי על הבוקר אני לובשת קרינולינה ייצוגית שנועדה לשכנועים, סורקת את שערי ומכבינה בו מכבנות (זה בשביל תפארת המליצה. אני מקווה שמכבנות זה לא רולים, אחרת אני יוצאת שמה בהופעה לא אלגנטית בעליל). אני הולכת למטווח (ההמשך). אבל לפני זה היה גם שלב של ניירת. שלא תדעו מניירות:     כזכור מהפרק הקודם, הגיעה התראה, הבטחתי ללכת ...

קרא עוד »

סוף עידן הקצוץ-קנה

    במקום שגדלתי בו, לנשק הייתה מין הילה של קדושה, אולי שרידים אנכרוניסטיים מתקופת המנדט. איכ ווייס? (בזמן האחרון אני מקבלת באופן קבוע מחמאות ביידיש. אתם חושבים שאני נסחייפת?) זה היה עד כדי כך MUST, עד שאני בטוחה שאם זה היה חוקי הם היו קונים מא"ג לבנים שלהם כמתנה לבר מצווה.   בתקופת שירותי הצבאי התהדרתי באמצעי להגנה עצמית ...

קרא עוד »

ויי זמיר

        במשך יותר מחודשיים סבתא שלי נאבקה על כל נשימה במחלקה לטיפול נמרץ. אני יודעת שזה קורה הרבה, קורה הרבה בחורף קורה הרבה בחורף לאנשים זקנים, אבל בכל זאת כהספתה הפרטית שלי מתנדנדת על הגבול הדק  בגלל סתם דלקת ראות (בעצם לא משנה בגלל מה) זה הופך לי את כל סדר היום והמחשבות. בשבת כשרצינו לבוא אמרה ...

קרא עוד »

את מי לא הזמינו למימונה?

  שמוליק, זאת עליכם לדעת, נולד בשמורה עוינת. ככה אומרים על מקום שלא רוצה אותך או שאתה לא רצוי בו, נכון? כל הילדים אכלו לארוחת העשר פרוסה עם אריסה, והוא, שאכל סנדוויץ" עם גבינה צהובה, נחשב בעיניהם לכל הפחות ציפור מוזרה. רק מה? הוא היה משחק כדורגל, אז קרנו עלתה באיזה שהוא אופן, לפחות בקרן השער. חבר אחד טוב היה ...

קרא עוד »

ליל סדר אצל המחיתונס

    בשנה הראשונה לנישואי גיסי עם גיסתי, הוזמנו לסדר פסח בבית הוריה. בפעם הראשונה (חוץ מהחתונה, החינה, השבת חתן ומסיבת הרווקות) התקבצו הגלויות, ואנשי הגפילטע לעסו בפה סגור חריימה עם המון חריף אדום. כזה ששולח לשונות אש מהגרון, בשונה מהחזרת שהם רגילים אליה, שעשנה החריף מבקיע בבהלה דווקא מהאף. וזה לכאורה כל ההבדל.   סדר? – בלגן נראה לי ...

קרא עוד »

גדא וביש גדא

  יש אנשים שפשוט יש להם מזל בחיים. הכול יחסי כמובן, ולא כל מה שממוזל בעיניך ממוזל בעיני שכנך, אבל מה שחשוב זה מה מרגיש בעל המזל, נכון? לעומת זאת הביש גדא – מצבו זהה מבחינה זו.   קחו למשל את ידידי ע". כמה מזל היה לו שדרך דווקא על הרגל שלי כשהלך לו לאטו פזור נפש. מכל האנשים בעולם ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות להדס מטס