בננות - בלוגים / / השתיקה שמלווה אותי
שיא הרגש
  • יהודה ויצנברג ניב

    במהלך השנים פורסמו שירי במרבית כתבי העת הספרותיים, במוספי הספרות של העיתונים היומיים ובאתרי יצירה שונים באינטרנט, חלקם תחת שם-עט. ספרי האחרון, השישי במספר, "בעצם באתי רק לדבר" (הוצאת אבן חושן) , יצא לאור בשלהי 2012, לאחר פסק-זמן ממושך.  נולדתי בישראל בשנת 1952, דור שני לשואה. עוסק בתחום הבנקאות מזה שנים ומשמש בתפקידי ניהול באחד הבנקאים המסחריים המובילים בארץ. להלן רשימת ספרי : "בראש הזיכרון ההפוך" (עקד תשל"ה), "ימים על ימי מלך" (מסדה תשל"ט, בעריכת המשורר אמיר גלבוע –פרס אקו"ם לעידוד פרסום היצירה), "ברזל באה נפשו "(ספרית פועלים תשמ"ה, בעריכת המשורר נתן יונתן – פרס אקו"ם ליצירה שהוגשה בעילום שם), "בנק, שם זמני" (ספרית פועלים תשמ"ז, בעריכת המשורר נתן יונתן – מענק מטעם קרן תרבות חיפה), "מלה טובה "(ספרית פועלים תש"ן בעריכת המשורר נתן יונתן - מענק מטעם קרן ת"א לספרות ואמנות). "בעצם באתי רק לדבר" (הוצאת אבן חושן)

השתיקה שמלווה אותי

הַשְּׁתִיקָה שֶׁמְּלַוָּה אוֹתִי מִזֶּה זְמַן,

דּוֹמָה לִשְׁתִיקַת הַתִּיקָנִים הַמְשַׁחֲרִים לָטֶרֶף

בְּחֶבְיוֹן הַקִּירוֹת.

 

דִּמְיוֹנִי הַדַּל דּוֹלֵק אַחֲרֵיהֶם

בְּנַעֲלֵי-בַּיִת

 

וּכְמוֹתָם, אֲנִי מִתְכּוֹפֵף

וּמֵפִיחַ חַיִּים בִּמְכִתּוֹת-הַזְּמַן הָאֲבוּדוֹת.

 

לְמָשָׁל, הַחֲפָצִים שֶׁנּוֹתְרוּ בִּמְגֵרוֹת אָבִי אַחֲרֵי מוֹתוֹ:

סֵפֶר תְּהִלִּים קָטָן, זְכוּכִית מַגְדֶּלֶת,

זוּג מִסְפָּרַיִם חֲלוּדִים.

 

7 תגובות

  1. שמעון מרמלשטיין

    אמנות השתיקה.
    בדימיוני כבר ריחפתי אל אמן התענית של קפקא.
    ומשם הדרך לג'וק, לתיקן, לגרגורי סמסא קצרה להפליא.

    יפה. במיחוד שתיקת התיקנים.

    התיקנים היא אינטלגנטית. סופר אינטלגנטית. יש אומרים שהיא החיה עתיקה ביותר בעולם. יותר מהכריש שהוא בן 300 מיליון שנים.
    אני עוקב אחריהם. יום אחד רדפתי אחרי אחד. הוא נקלע לפינה ללא מוצא. התהפך על גבו ועשה את עצמו מת. פרצתי בצחוק מטורף. שמתי אותו על נייר בעדינות והוצאתי אותו מחוץ לדלת. הוא קפץ . התהפך, קרץ לי לרגע עם משושיו וירד במדרגות. לחפש לו בית אחר.
    קומדיאנט. אין מה להגיד.

  2. אותי אישית הג'וקים דוחים איכסססס ,אבל הצלחת להוציא משתיקתם -שתיקתך שיר יפה.
    היפה מכלל השירים שקראתי כאן
    תודה

  3. סמדר לומניץ

    מאוד יפה ונוגע יהודה, ולוקח אל המקום הפרטי המברר את היחס לתיקנים, לזכרון.

    אני מנסה להשלים עם מראם, להתקרב אליהם. מדבירה אבל מרחמת. קשה להיות חיה נרדפת. פעם ראיתי תיקן רכון על קצה פיתה, והוא נראה כמתפלל. הפעם היחידה בה ראיתי תיקן אוכל, והוא היה כל כך חמוד בעיניי.

    מקסים סיפורך שמעון.

  4. יפה.

  5. שיר מאד יפה ומאד מרגש.

    עפרה

  6. בַּתּוֹר לְבַּנְק הַפּוֹעֲלִים
    בָּאתִי לְהַפְקִיד אֶת הַבֶּכִי
    וְלִמְשֹׁךְ מַשֶּׁהוּ מִיִּתְרַת הַגִּחוּךְ.
    הִצְבִּיעוּ לִי עַל מְכוֹנָה
    מִמֶּנָּה יוֹצֵא כַּרְטִיס לְקַבֵּל מִסְפָּר
    כְּדֵּי לַעֲמוֹד בַּתּוֹר
    אֲבָל מֵאֲחוֹרֵי הַמְּכוֹנָה לְקַבָּלַת מִסְפָּר
    הָיָה תּוֹר אָרֹךְ, מְפֻתָּל
    וְעָמַדְתִּי בַּתּוֹר לַמְּכוֹנָה שֶׁפּוֹלֶטֶת כַּרְטִיס
    לַעֲמֹד בַּתּוֹר

    וְחָשַׁבְתִּי, אֵיזֶה יֹפִי:
    קוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ
    מִיָּד אַפְקִיד
    אֶת הַמָּשָׁל
    בִּידֵי הַפָּקִיד

  7. מרגש !

השאר תגובה ל יוסף עוזר ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ליהודה ויצנברג ניב