בננות - בלוגים / / אזכרה לציפור
שיא הרגש
  • יהודה ויצנברג ניב

    במהלך השנים פורסמו שירי במרבית כתבי העת הספרותיים, במוספי הספרות של העיתונים היומיים ובאתרי יצירה שונים באינטרנט, חלקם תחת שם-עט. ספרי האחרון, השישי במספר, "בעצם באתי רק לדבר" (הוצאת אבן חושן) , יצא לאור בשלהי 2012, לאחר פסק-זמן ממושך.  נולדתי בישראל בשנת 1952, דור שני לשואה. עוסק בתחום הבנקאות מזה שנים ומשמש בתפקידי ניהול באחד הבנקאים המסחריים המובילים בארץ. להלן רשימת ספרי : "בראש הזיכרון ההפוך" (עקד תשל"ה), "ימים על ימי מלך" (מסדה תשל"ט, בעריכת המשורר אמיר גלבוע –פרס אקו"ם לעידוד פרסום היצירה), "ברזל באה נפשו "(ספרית פועלים תשמ"ה, בעריכת המשורר נתן יונתן – פרס אקו"ם ליצירה שהוגשה בעילום שם), "בנק, שם זמני" (ספרית פועלים תשמ"ז, בעריכת המשורר נתן יונתן – מענק מטעם קרן תרבות חיפה), "מלה טובה "(ספרית פועלים תש"ן בעריכת המשורר נתן יונתן - מענק מטעם קרן ת"א לספרות ואמנות). "בעצם באתי רק לדבר" (הוצאת אבן חושן)

אזכרה לציפור

 

אַזְכָּרָה לַצִּפּוֹר

שֶׁהָרַגְתִּי בְּשׁוֹגֵג

בַּדֶּרֶךְ לִרְחוֹבוֹת, לְאִמָּא.

 

הִיא עָמְדָה בְּמֶרְכַּז הַכְּבִישׁ

כִּמְעַט בְּלִי נִיעַ,

מְסֻרְבֶּלֶת שָׁנִים,

לְבָנָה מֵעֲיֵפוּת.

 

הַהִבְהוּב הָרָפֶה

שֶׁלָּכַדְתִּי בְּעֵינֶיהָ רֶגַע

לִפְנֵי הַחֲבָטָה,

 

הִטְעָה אוֹתִי לַחְשֹׁב

שֶׁהִיא שָׂשָׂה

לְהִתְאַבֵּד.

 

 

תגובה אחת

  1. שמעון מרמלשטיין

    מעניין. לי קרה דבר דומה.

    תמיד יודעים שהציפור תמריא רגע לפני שמכונית פוגעת בה. תפיסת המרחב והזמן שלה מהירים ושונים מאיתנו.
    אבל פעם אחת היא לא התרוממה. בלמתי. היה מאוחר מדי. כי שמעתי את החבטה לפני. ניגשתי והתבוננתי די מזועזע. היו שם עקבות של דם וקצת נוצות. אבל הציפור נעלמה. איננה. חיפשתי מסביב. עפה. נעלמה. היו לה כנראה יותר נשמות מחתול.

    כמה שנים אחרי, כתבתי את השיר "בז נפרד מגופו" שמדבר על התאבדותו של בז.
    ציפורים לא מתאבדות. אלא בשירים.
    אבל הבז ההוא כרך בטעות את חבל הוילון (בבית של הצפר שלקח אותו מחדר האמבטיה שלי, אליו החליט להכנס הבז) סביב צצוארו ונחנק. אם זאת לא התאהבדות. אני לא יודע מהי התאבדות

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ליהודה ויצנברג ניב