הָרַכֶּבֶת שֶׁאֲנִי חוֹזֵר בָּהּ מִדֵּי עֶרֶב
נוֹתֶנֶת לִי כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ.
בְּכַרְטִיס אֶחָד אֲנִי נוֹסֵעַ
הָלוֹךְ וָשׁוֹב.
הַבְּרוֹשִׁים בַּנְּסִיעָה
מוֹחֲאִים לִי כַּפַּיִם,
טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם הָרִאשׁוֹנוֹת מְקַפְּצוֹת
עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן.
אֲנִי יוֹשֵׁב בַּקָּרוֹן שֶׁל הַ"לֹּא מְעַשְּׁנִים",
צוֹחֵק לַנִּפְלָאוֹת שֶׁאֲנִי רוֹאֶה בַּדֶּרֶךְ:
צִפּוֹר חוֹנָה עַל גַּג,
חָתוּל מְשַׁחֵר לְטֶרֶף.
כָּל מִינֵי דְּבָרִים שֶׁבְּקֶצֶב הַחַיִּים הַמְטֹרָף שֶׁלִּי
אֲנִי לֹא תָּמִיד מַבְחִין בָּהֶם.
ברוך הבא למטע יהודה
מאחלת לך שנה טובה
רצופה נפלאות על הדרך
תודה על ההתייחסות.
הייתי רוצה כזו רכבת שתיקח אותי הלוך וחזור ותיתן לי כוח…להביט בברושים בטיפות…
כל כך עדינים השירים שלך. תענוג.
תגובה מפעימה. תודה.