בננות - בלוגים / / זחיחות הדעת
שיא הרגש
  • יהודה ויצנברג ניב

    במהלך השנים פורסמו שירי במרבית כתבי העת הספרותיים, במוספי הספרות של העיתונים היומיים ובאתרי יצירה שונים באינטרנט, חלקם תחת שם-עט. ספרי האחרון, השישי במספר, "בעצם באתי רק לדבר" (הוצאת אבן חושן) , יצא לאור בשלהי 2012, לאחר פסק-זמן ממושך.  נולדתי בישראל בשנת 1952, דור שני לשואה. עוסק בתחום הבנקאות מזה שנים ומשמש בתפקידי ניהול באחד הבנקאים המסחריים המובילים בארץ. להלן רשימת ספרי : "בראש הזיכרון ההפוך" (עקד תשל"ה), "ימים על ימי מלך" (מסדה תשל"ט, בעריכת המשורר אמיר גלבוע –פרס אקו"ם לעידוד פרסום היצירה), "ברזל באה נפשו "(ספרית פועלים תשמ"ה, בעריכת המשורר נתן יונתן – פרס אקו"ם ליצירה שהוגשה בעילום שם), "בנק, שם זמני" (ספרית פועלים תשמ"ז, בעריכת המשורר נתן יונתן – מענק מטעם קרן תרבות חיפה), "מלה טובה "(ספרית פועלים תש"ן בעריכת המשורר נתן יונתן - מענק מטעם קרן ת"א לספרות ואמנות). "בעצם באתי רק לדבר" (הוצאת אבן חושן)

זחיחות הדעת

 זְחִיחוּת הַדַּעַת

שֶׁשָּׁרָתָה עָלַי כָּל הָעֶרֶב,

פִּנְּתָה מְקוֹמָהּ לְשִׁמָּמוֹן

בִּלְתִּי מוּבָן.

 

לֹא מוֹצֵא מָקוֹם לְעַצְמִי.

הָאֲפֵלָה סְמִיכָה,

הָאֲפֵלָה סְמִיכָה מְאֹד.

 

בִּקְצָת הַזְּמַן

שֶׁנּוֹתַר עַד פְּרִישָׁתִי לִישֹׁן

אֲנִי מְסַדֵּר אֶת הַתִּיק,

 

נוֹעֵץ אֶת הָעֵטִים

בְּמָקוֹם בּוֹ יֵקַל עָלַי לְמָצְאָם,

 

מַחֲלִיק עַל הַנְּיָר,

שׁוֹמֵעַ אֵיךְ רִשְׁרוּשׁ הַנְּיָר

מַחְזִיר לִי אַהֲבָה.

 

5 תגובות

  1. שמעון מרמלשטיין

    אני מנסה לפענח את הזמן והמקום.
    הזמן – שעת לילה. ערב שבת, אולי.
    המקום – בית. ישנם ילדים. ישנה אישה. זאת אני יודע מהשירים הקודמים. אבל נדמה שהבית ריק. או התרוקן ומוכן לטקס הכתיבה. העטים בסמוך, הנייר מוכן.

  2. לקראת כתיבה, נדמה לי.
    לא פעם קורה לי משהו דומה: לא מוצאת איפה, בעצם. שום דבר ברור.
    עד ש-

    אולי אני טועה לגבי המצב והתהליך שאתה מתאר.
    אצלי (אני אישה) אני קוראת לו: "אני מקננת".
    ובשבילי, השיר שלך מספר גם עלַי.

    תודה, יהודה. ושבוע טוב.

  3. גם אהבה דקיקה מנחמת…

  4. העטים והנייר – לקראת יום העבודה מחר? או לכתיבת דברי ספרות? הנייר מחזיר אהבה, ולמה הרגשת השיממון?
    או – ההתחלה היא שיממון, ובשיממון מסדרים את העטים,וכשמגיעים לסידור הנייר נזכרים באפשרות לכתוב. הנייר מייצג את הכתיבה, והכתיבה קשורה לתוכן ולמלאות ולא לשיממון??

  5. אה – לא קראתי היטב… העטים – לתיק. והנייר – על השולחן, כנראה מוכן לכתיבה.

השאר תגובה ל תמי קאלי ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ליהודה ויצנברג ניב