שיא הרגש משורר
בתצלום,
על השידה בחדר,
אני רואה
ללא-הפסק
את משה,
אחיה הבכור
של זהבה אשתי היקרה,
שנפל במלחמת
יום-כפור.
אדם יפה,
עיניו צוחקות
מלבו.
עיניו יפות
ברוצן
אל האין.
שתיקתו כבדה
כמו משאוי-ברזל.
אלוקים,
מתנצל מראש,
אבל אני בדעה
שחטאת
לאח הזה
וכן, לאביו ולאמו
ששרדו את השואה,
בעזבך אותו
לנפשו.