ארכיון כותב: יהודה ויצנברג ניב

המחר הינו למעשה

המחר הינו למעשה תוגת הזיכרון המנחם של האתמול.   מערכות-החיים בדומה למחזה חולפים על פנינו וידינו קצרה מלשלוט בהם.   הבימוי הסתיים, הליהוק נעשה, התפקידים חולקו, כך וכך עותקים הודפסו, כרזות הפרסום ניתלו.   לא נותר אלא לצאת למרפסת, לצפות בשקט בממטרות המסתייפות על כר-הדשא ולהתפלל.

קרא עוד »

הרץ למרחקים קצרים

1 הרץ למרחקים ארוכים מעמיד לנגד עיניו אבני-דרך. הוא אומר לנפשו: את חמשת הק"מ הראשונים אסיים כשאני במלוא כוחי ואז אגמע עוד חמש ק"מ, אחריהם אתן דרור מספר דקות לגופי ובעיקר לרגלי ואז שוב אמשיך לרוץ. 2 כשהוא אומר להגיונו המתערפל: אוסיף לרוץ עוד כהנה-כהנה עד לגמר המיוחל וכך הוא, ולאמיתו של דבר, אתה אוסף בדרך החיים הארוכה והמפותלת, מלים ...

קרא עוד »

השטיחים בביתי

השטיחים בביתי רק הם שומעים את פסיעותיך הרכות. כל זיע שלך, כל כעכוע יבש של גרונך,   נשמעים בשעות האלה של הלילה כמו רעמי תותחים רחוקים.   המחשבה כמה הספקתי משך השנים היא מחשבה מובסת מראש,   השנים הנוקפות לא החמיאו, לא לפרופיל הלאומי ולא לתדמית האישית.

קרא עוד »

לכתוב זה כמו לפרוס

לכתוב זה כמו לפרוס ככר-לחם לרוחב ולראות איך גידי-הבצק נחשפים לראווה   שאתה צריך להאמין באמת הגדולה שמעבר ואתה צריך לראות את היופי המשומר שמנגד   ולכן אתה גם צריך חושים בריאים כדי לראות הכל ולשמוע הכל ולקחת מלוא-חופניים מן הזהב ומן הבוץ שנקלעים בדרכך   ואז אתה צריך פנקס קטן כדי לרשום מהר את שחולף על פניך ולתפוש את המלים בכנף-הבגד ...

קרא עוד »

קולות הבוקר

קולות הבוקר הם מרכיב חשוב באושרנו. עשרות שנים אני מכיר אותך וזה כמו אלפי שנים: זמן מספיק לעמוד על טיבו של כל אדם.   מן הבוקר את מחטטת בבגדי. תפסיקי לחטט, שום טובה לא תצמח לך מכך, מה תמצאי אצלי: שטר כסף אכול, אספלנית חבוטה.   אני דופק עכשו במכונת-הכתיבה. לא יכול להתעלם מכך שקולות הבוקר הם מרכיב חשוב באושרנו. ...

קרא עוד »

אכן, אפשר להנות גם בלעדיך

אכן, אפשר להנות גם בלעדיך. אבל, שווי בנפשך את ההנאה ההדדית בשיחה, הגיגים, רחשי לב.   צאי ולמדי על הרב-גווניות האנושית: להנות מחטא ולהנות מיושר. להנות לבד ולחוד משטות אקראית ובאותה מידה להנות מדברי חכמה עתיקים.   כך טבעו של האדם: הוא מסוגל לכתוב את התנ"ך, הקוראן והברית החדשה. לצייר את המונה-ליזה ולפסל את דוד.   הוא בונה, הורס, משמיד ומשקם, ...

קרא עוד »

החושך מהבהב – 4 שירים

1 החושך מהבהב. איזה צרוף יפה של מלים אני כותב עכשו. החושך מהבהב ואני נגעתי בך היום חשוקה שלי, המגע החוזר שלך גרם לי לרצות לכתוב, הוא לקח מלה וברא שיר. 2. אני מתפעל מן העצים. היופי בהם הוא יופי פנימי, השירה בהם משתקת. צמיחת הצמרות השקטה בלילה נוטעת בי מחשבות. את עומדת לפעמים כמוני, פעורת-פה מול הבריאה. 3 בכנרת, ...

קרא עוד »

אני שייך לאותו זן

אני שייך לאותו זן של בני-אדם שאינו אוהב לחשוף לעין-כל את חולשותיו.   מייפה את עברו, משקר לעיתים לעצמו ועושה עצמו לא יודע או לא זוכר את קורות-חייו.   זריית החול בעינייים כשיטה, הוכיחה עצמה לאורך השנים כאמצעי בדוק להתחמק משאלות מביכות.   ולא שאיני חפץ להשיב עליהן. פשוט, איני רוצה להפקיר את עתיד צאצאי לשרירות-לבם של חסרי הדמיון וערלי-הלב.

קרא עוד »

חצויה מן הלילה

חצויה מן הלילה את קמה ויושבת ובוהה במנורת-השולחן. משק-הגשם המתגבר מקיש באוזניך כמו היה מצילה.   מן הקומה ה-12 את יכולה לשמוע את מצמוץ רגבי-האדמה מעלעים בתאוה עצומה את המים.   אם תרדי עכשו תתקלי ראשונה בחשכה, אחר-כך בשלוליות המים.   את שעמדת כמו מלאך חנון ליד מגופת-הגשם ונתת לו לרדת משך דקה, שברת בהסח-הדעת גם אצלי את השתיקה.

קרא עוד »

דוד, אח בכור יקר

דוד, אח בכור יקר, אני מעריך את העובדה שאני מעסיק את מחשבותיך.   כפי שאתה ודאי חש, חזרתי מחדש לחיים לאחר פרק חולני בעייתי בחיי.   אני חייב לזהבה, אשתי היקרה, את העובדה שאני במצב כה טוב כרגע.   אני גם לא יכול להתנער מן המחשבה שאני חייב תודה לאבא מנחם ולאמא פלה וכן, לאבא שמואל ולאמא אירנה, הורי זהבה, ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות ליהודה ויצנברג ניב