מילים, תמונות ומנגינות שירת רחוב
שבת בבוקר יום יפה, אימא שותה המון המון המון קפה! לא פלא שאימא שותה המון קפה, השעה שלוש בבוקר ואימא ערה. התינוק בוכה שוב. במקום לישון הוא מחליט לשחק ולהתפנק, ואימא עוד רגע תתפרק. חיי ההוללות שלה הוחלפו בהחלפות חיתולים. בשעות הקטנות של הלילה אימא מנסה להשאיר את עיניה פקוחות בכל מחיר. משימה לא קלה ואולי אפילו בלתי אפשרית. היא כבר לא בת שש עשרה, ועם עיגולים שחורים מתחת לעיניים- היא גם לא כל כך יפה. חושך בחוץ. אימא שומעת את הנחירות של השכן ממול והופכת ירוקה מקנאה. אימא מנסה להסביר לעולל הקטן שעכשיו לילה ושזה לא הזמן להשכים קום. הוא אינו מקשיב, קיבל את העקשנות מאימא שלו. אימא מתחילה להתחנן: "נום, נום, ילדי. חלומות נעימים", היא לוחשת, אך הקטן בשלו. אימא נגשת למטבח. זמנים קשים דורשים מהלכים קשים. היא שולפת קפה תורכי חדש מן המגירה וקורעת את השקית. בין הסנפה להסנפה היא מכינה לה קפה בוץ גברי להתעוררות מחודשת.
כשכיפה אדומה שאלה את סבתא למה עיניה גדולות כל כך, זה כנראה היה בגלל כמויות הקפאין המרובות שצרכה במהלך הלילה. אימא מכינה מנה משובחת של חלב תוצרת השד הימני ומתחילה להאכיל את התינוק. אוכל תמיד מצליח להרדים אותו. התינוק שואב בשלוק אחד את החלב של אימא ואינו מראה שום כוונה לישון. כמו זומבי אימא מסתובבת בבית. שום קפה לא יעזור לה עכשיו. יש צורך להוציא את התותחים הכבדים מהארון. הר של פרלינים שקיבלה במתנה יכול לעזור לאימא לשמור על ערנות. לא פלא שהיא לא מצליחה לחזור לגזרה. אבל במלחמה ואהבה הכול הוגן.
אימא ניגשת את התינוק ומצמידה אותו אל ליבה. הוא אוהב להירדם למשמע דפיקות הלב שלה. אלא שעכשיו קצב הדופק שלה נשמע יותר כמו קטע טראנס פסיכדלי. במחשבה שנייה היא משכיבה אותו בעגלה ומתחילה לנדנד אותה ברכות ובעדינות. "אההה, אההה, אההה", היא לוחשת לו ומתחילה לנקר בעצמה. אלא שהתינוק עדיין בשלו. משהו פה מסריח, היא חושבת לעצמה, וזה לא בגלל שהיא לא התקלחה כבר יומיים. התינוק עשה. היא ניגשת אל שידת ההחתלה ובדיוק כשהיא שולפת את החיתול באי נעימות (כן, גם אלף החתלות לא ישכנעו אותה שלנגב תחת של תינוק זה כיף) התינוק מחליט להתהפך. נהיה שם בלאגן שלם. אימא מנגבת הכול במגבונים בניחוח ורדים. אם היא כבר ערה, אולי היא תעשה אחר כך ספונג'ה. לפחות שתהיה יעילה.
כעת התינוק נקי ושבע. אין לו שום סיבה בעולם ליילל. היא שמה לו את כפתור ה-MUTE בפה (המוצץ) ולא מאמינה למראה עיניה- התינוק משפשף את עיניו! היא מניחה אותו בעריסה בזהירות יתר של מטען חבלה העלול להתפוצץ מכל תזוזה קלה. לאחר מכן היא מכסה אותו בשמיכה שמפזרת ריחות של סנו מקסימה לכל עבר. שתי דקות והתינוק כבר בחלום השמיני. אימא משחררת אנחה קלה. הוא נרדם. המשימה הושלמה.
חמש בבוקר, יום יפה
אימא שותה המון קפה
הילד הלך סוף סוף לישון
ואימא? אימא דלוקה אש!
מי יכול לישון בכלל?!