גפרור בערימת שחת כאן – אני בעיקר כותב
שעה טובה בבואה רעה בלכתה
אבל היא כאן, עכשיו, ולא במקרה
בימים אלה יצא לאור ספרי
'חמישים מילים לעצב'
ואינני יודע איך עלי להרגיש.
מתוך הספר –
זה הבן שלי
שלוש מילים. זה הבן שלי.
ואין, ואי אפשר בשום צורה להביע במילים אהבה רבה יותר.
העולם מתחלק לשלושה. האב, הבן ושאר העולם.
והאב מצביע על בנו ומשתף את שאר העולם, שידע —
זה הבן שלי.
לרוב בגאווה והלב מתמלא —
זה הבן שלי.
לעיתים מתוך חשש ודאגה —
זה הבן שלי.
וגם בגעגוע של אבא מביט בתמונה ואומר —
זה הבן שלי.