מודה אני

השיר 'מודה אני' הוא אחד השירים האהובים עלי בספרה החדש של נילי דגן – 'לא מתקרבת לתחנה המרכזית' (אבן החושן, 2013) והוא מצביע על עומק שירתה. שיר זה מסקרן באופן יוצא דופן כשיר מיסטי בעל קסם המסתיר סודות רוחניים. יש בו מרכיבים אזוטריים שמושכים את הקורא להתעמק בו: הכותרת שלקוחה מתפילה, השורה הראשונה המדברת על תפילה, 'רגל שמקדימה להקיץ', ה'אנחנו' בבית השני ובבית השלישי מופיעה המלה 'שבעה', אולי ללמדך ששום דבר אינו בטוח.

מודה אני

"קַמְתָּ לְהִתְפַּלֵּל"?
אֲנִי שׁוֹאֶלֶת
"מוֹדֶה אֲנִי"
אַתָּה מֵשִׁיב בְּחִיּוּךְ,
"זוֹ הָרֶגֶל שֶׁהִקְדִּימָה לְהָקִיץ". 

אֲנַחְנוּ לוֹגְמִים כָּל אֶחָד
מֵהַקָּפֶה שֶׁלּוֹ
סוֹבְבִים כָּל אֶחָד
בְּמַעְגְּלֵי מַחְשַׁבְתּוֹ
אַתָּה בְּשֶׁלְּךָ, אֲנִי בַּמִּרְפֶּסֶת שֶׁלִּי
וְאַף עַל פִּי כֵן
כְּבָר מַשִּׁיקִים הַמַּעְגָּלִים קַלּוֹת זֶה בַּזֶה.

מֵעֵבֶר לַקִּיר יוֹשְׁבִים הַשְּׁכֵנִים "שִׁבְעָה".
אֵין בִּטָּחוֹן. בִּכְלוּם.
לִנְשֹׁם עוֹד נְשִׁימָה.
לֶאֱכֹל עוֹד אֲרוּחָה.
בְּכָל רֶגַע, הָרֶגַע הַבָּא.

 "כְּשֶׁתִּצְטָרֵךְ אוֹתִי
אֶהְיֶה כָּאן."

 קישור לספר "לא מתקרבת לתחנה המרכזית" באתר של נילי דגן

  http://www.nillydagan.com/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99-%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%94