נעמה ארז אשה

  לִפְנֵי הַמּוֹקֵד     פַּעַם, כָּךְ הָאַגָּדָה אוֹמֶרֶת, לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים, לִפְנֵי הַמּוֹקֵד, הֵרַמְתָּ אֶבֶן מִצְטָרֶפֶת אֶל  מְאוֹת הָאֲבָנִים.   "מְכַשֵּׁפָה לֹא תְּחַיֵּה." כָּפוּי אִתָּהּ חוֹזֵר לְהִתְבּוֹנֵן בְּעֵינַיִם קְרוּעוֹת לִרְאוֹת שֶׁמְּאֻחָר לְהָבִין מִן הַזְּוָעָה הַזֹּאת.   מִתּוֹכְכֵי שס"ה ורמ"ח מִפְּנִים הַחוּצָה אֲנִי קוֹרַעַת הַקְּלָלָה וְהַבְּרָכָה – אֵשׁ מַקִּיפוֹת אוֹתִי בַּטַּבַּעַת.   אֲנִי אָמוּת וּמֵחָדָשׁ אִוָּלֵד וּמְבֹעָת אִתָּהּ תִּלְמַד אֵיךְ ...

    סוּסִים     בְּרֶגַע שֶל שְׁפִיּוּת אֵינֶנִי יוֹדַעַת מִנַּיִן בָּאתִי וּלְאָן אֲנִי הוֹלֶכֶת יוֹם יוֹם. סוּסִים יְרוּיִים בְּתוֹכִי בִּצְרוֹרוֹת הַגּוּף שֶׁלִּי מִתְקַשֶּׁה לְהָכִיל אוֹתָם פִּתְאֹם הֵם סוֹעֲרִים הַחוֹּצֶה טִפִּין טִפִּין עוֹרָם מַבְרִיק מִזֵּעָה סְמִיכָה אֶחָד שָׁחֹר וְאֶחָד עִם כֶּתֶם  לָבָן עַל הַמֵּצַח רוֹקֵעַ בְּרַגְלַיִּם אֲמִיצוֹת מְכַשְׁכֵּשׁ בַּזָּנָב יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה יוֹם אֶחָד אֶעֱשֶׂה מִשַׂעֲרוֹת זְנָבוֹ  קֶשֶׁת לְנַגֵּן בָּהּ. אֲאַרְגֵן ...

  ירושלים לפני שנולדתי     יְרוּשָׁלַיִם לִפְנֵי שֶׁנּוֹלַדְתִּי הָיְתָה עִיר בְּמָצוֹר וְחִלְּקוּ בָּהּ עַגְבָנִיָּה אַחַת בְּשָׁבוּעַ לְכָל מִשְׁפָּחָה. בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁנּוֹלַדְתִּי הָיְתָה לִי עַגְבָנִיָּה כָּל עֶרֶב:                                                    אֲדֻמָּה בּוֹהֶקֶת וַעֲגֻלָה בִּשְׁלֵמוּתָהּ וַאֲנִי נוֹעֶצֶת בָּהּ סַכִּין וּמַזְלֵג לִפְרֹס אוֹתָהּ לְאַט לְאַט לִפְרוּסוֹת דַּקּוֹת שָׁעָה שֶׁאֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת נַפְצוּצֵי הַמֵּחַ הָאָדֹם, שׁוֹפֵעַ גַּרְעִינִים שֶׁשּׂוֹחִים בּוֹ, יְרַקְּרַקִּים חֲלַקְּלַקִּים עִם גַּב כֵּהֶה אוֹחְזִים זֶה ...

   Merciless Heropass בְּחֶלְקִיק לְלֹא שֵׁם שֶל הָרֶגַע הַזֶּה יוֹשֶבֶת פֹּה, יֵש בִּי רֹשֶם שֶל חֶלְקִיק אַחֵר ללא שֵׁם שֶׁהָיִיתִי, וְעַכְשָו אֲנִי עוֹקֶבֶת אַחֲרֵי תְּנוּעוֹתַי אֲבָל הַזְּמַן חֲסַר רַחֲמִים מְלָוֶה אוֹתִי לְכָל מָקוֹם, לְכָל מַחְשָׁבָה, אוֹ תְּחוּשָׁה אוֹ רֶגֶשׁ שֶמּתַעְתְּעִים בִּי. לְכָל זִכָּרוֹן לְכָל רֹשֶם. אֲנִי יְכוֹלָה לִפְרֹשׂ  יָדַיִם לַצְּדָדִים לַחֲשֹׁב  יְקוּמִים מַקְבִּילִים אֲבָל הַזְּמַן חֲסַר הָרַחֲמִים יוֹדֵעַ רַק כִּוּוּן ...

מה אכפת לי   כַּאֲשֶׁר אֲנִי נוֹפֶלֶת דָּם נִתָּז עַל הַרְצוּעָה הַכּוֹתֶּפֶת שֶל הַתִּיק הַיָּרֹק שֶׁלִי זֶה שֶׁקָּנִיתִי אוֹתוֹ בִּמְחִיר מוּזל בַּשּׁוּק הָיָה אִישׁ שֶׁהִבְטִיחַ לִי "רַק בִּשְׁבִילֵךְ בְּזוֹל אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה רַק" וַאֲנִי הֶאֱמַנְתִּי לוֹ. עַכְשָׁו עַל רְצוּעַת הַתִּיק הַיָּרֹק שֶׁלִּי כִּתְמֵי דָּם נִסְפָּגִים לְאִטָּם עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַבְחִין מָה הַיָּרֹק הָאֲמִתִּי. כַּאֲשֶׁר אֲנִי נוֹפֶלֶת אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לָקוּם. זֹאת ...

שתיקת המטפלת  "בלילה הזה הייתי בובה ממוכנת                                                                ופניתי ימינה ושמאלה, לכל העברים,  ונפלתי אפים ארצה ונשברתי לשברים  וניסו לאחות את שברי ביד מאומנת."                            (דליה רביקוביץ')                                                                                                                                                                                                      בלילה הזה  היא נשברת:  קיר ענק של חרס קורס בתוכה לרסיסים, פוער בולען למולה, שרק לא אפול שם, היא אומרת ונועצת בכר צפורניים, נושכת אותו חזק, טומנת בו פנים, שרק לא אפול. היא מתחילה לחלץ את ...

  פנים     אֲנִי עוֹצֶמֶת  עֵינַיִם וּמְגַלָּה שֶׁיֵּשׁ לִי פָּנִים מָה  פִּתְאֹם  פָּנִים עַל  הַגּוּף הַלֹּא  מְזֹהֶה  הַזֶּה  מִנַּיִן צָמְחוּ וּמָה הֵן עוֹשׂוֹת אֶצְלִי אָז כָּכָה מְזַהִים אוֹתִי אֲנָשִׁים: רוֹאִים פָּנִים וְקוֹרְאִים לִי: נַעֲמָה בּוֹאִי הֵנָּה. אֲבָל אֲנִי לֹא  בָּאָה כְּלוֹמַר, אִם אֲנִי בָּאָה, זֹאת  לֹא  אֲנִי אֶלָּא מִין גּוּף מְשֻׁנֶּה  מִשְׁתַּנֶּה. אֲנִי מְגַלָּה שֶיֵּשׁ לִי פָּנִים רַק כַּאֲשֶׁר ...

***   כַּאֲשֶׁר אֲנִי שָׂמָה לֵב לָרֶגֶל הַשְּׂמָאלִית אֲנִי מִתְפַּלֵּאת אֵיךְ לֹא הָיְתָה שָׁם קוֹדֶם   כַּאֲשֶׁר אֲנִי שָׂמָה לֵב לָרֶגֶל הַשְּׂמָאלִית הִיא מַצְמִיחָה לְאִטָּהּ גִּידִים, עוֹרְקִים, וְעוֹר לָבָן, חָלָק מִן הַחוּץ   פִּתְאוֹם לָרֶגֶל הַשְּׂמָאלִית שֶׁלִּי כַּף עִם אֶצְבָּעוֹת וְצִפָּרְנַיִם.   כַּף הָרֶגֶל נוֹגַעַת בָּאֲדָמָה. זאת תְּחוּשָׁה אַחֶרֶת כַּאֲשֶׁר אֲנִי שָׂמָה לֵב שֶׁהָרֶגֶל הַשְּׂמָאלִית לֹא הָיְתָה שָׁם קוֹדֶם.   ...

  השער "המאמץ להתעוררות" בספר השירים האחרון שלי מתאר בעיקר תחושות, רגשות ומחשבות שעולים בי בזמן מדיטציה. המדיטציה לא נועדה, כפי שרבים חושבים, על מנת להשיג רגיעה.  היא נועדה בעיקר לשמש כר רחב ללימוד העצמי. להיות עכשיו, בהווה, ולראות מה קורה לי. הרגע. השניה הזאת. לעתים, בזמן המדיטציה ניתן לחוש בדרך לגמרי לא מילולית הויה אחרת. את ההויה הזאת אני ...

  זָקַנְתִּי הַפּוֹלִיטִיקָה כְּבָר לֹא מְעַנְיֶנֶת אוֹתִי אֲנִי מְהֻפְּנֶטֶת עַל גַּלֵּי הַיָּם.