סידור עבודה
  • אגי משעול

    גרה בכפר מרדכי, מנהלת את ביה"ס לשירה של "הליקון", ספר אחרון "סידור עבודה" הופיע השנה והוא השלישי אחרי "מבחר וחדשים" (2003 מוסד ביאליק)

אנפה

 

אנפה

 

הִתְעוֹרַרְתִּי אֲנָפָה.

לֹא יָדַעְתִּי מִי אֲנִי, מָה אֲנִי

אוֹכֶלֶת

מִמִּי עָלַי לְהִזָּהֵר וְאֵיפֹה

אֲנִי גָּרָה.

 

הַשָּמַיִּם נִרְאִים מֻכָּרִים,

נִתּוּר קָטָן

וַאֲנִי שָם –

 

 

12 תגובות

  1. השמים נראים מוכרים
    נתור קטן ואני שם
    כמה יפה

  2. ענת לויט

    פשוט, קל ויפה. חנה חכי לי

  3. יוסף עוזר

    המילה אנפה מעבר למשמעות יש בה בחירה ייחודית מבחינה צלילית. שלוש פונמות שעיקרן צליל A באות ברצף והסיום באות רפה [לא דגושה] מעניק תחושה מדהימה של רפיון:
    [נחשוב על "פשוש", "נחליאלי", "חסידה" "דוכיפת" שימוש בציפור אחרת היה יוצא מוזר מאוד…] העיקר הוא המוקד הצלילי לדעתי ולא זהותה הזואולוגית של הציפור [עוף מים – חי בלהקות גדולות וכו'] אפשר להרהר בתיאוריית הצרכים של מאסלו ולהשוות מה השיר מזכיר אבל בלי להפליג עד כדי כך הקלילות שבשיר ועומק העניין שלו באותו "ניתור קטן"- [אסוציאציה- צעד קטן לאדם בנוסחו של ארמסטרונג] עושה את השיר שיכניס לנו "אגרופון מטלטל", כובש את הנפש. אַחְלָה!!

    • שמעון מרמלשטיין

      עכשיו אני יודע היכן מתוח חוט העירוב שלך
      אגי. בין צומת אנפה לצומת הטווס …

      פשוט הסתבכתי עם הכנפיים שלי ואינני מצליח להגיב אלא רק דרך מי שהגיב. אז איתך הסליחה, יוסף עוזר.

  4. נורית פרי

    שיר יפה. החיים כולם הם ניתור קטן למעלה…

  5. מעניין הניגוד בין השמיים המוכרים לבין "הארציות" הלא מוכרת.
    מעניין חוסר הרצף או חוסר הודאות של הקיום ב"אני" המתעורר.
    יופי של שיר.

  6. אבנר אריה שטראוס

    יופי של שיר אגי )

השאר תגובה ל *** ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאגי משעול