משוטטת

סתם כך. חריץ ירח. ראש חודש טבת. קר אבל במידה. לילה בהיר. שנה חדשה. אין הבדל גדול בתחושה פרט לבאז שמרימים כלי התקשורת. שנה חדשה מאחלים אחד לשני ברחוב. גם זה כבר פסק. שוב שגרה. חזרה לספירת הירח. חורף ישראלי. פריחת כלניות בצנצנת. האם פורחות כבר בשדות של צפון הנגב? במנחת מגידו? בתל אביב אין כל סימן. לא ניתן לדעת. ...

  גשם בלי הפסקה. חורף אמיתי פרץ כמו מלחמה. גזרי עצים על המדרכה. פגרים של מטריות  שבורות בפחים.בגשם הזה רק החזק שורד. קר לצאת הלילה, אני מקריאה בערב שירה. רק גברים אנגלים וכלבים משוגעים יוצאים בערב כזה החוצה, אני נזכרת במשפט משיר אבל לא מצליחה להיזכר בשיר עצמו. חמושה במעיל הפוך מפריז , מחושלת מהחורף האירופאי, אי אפשר להפחיד אותי ...

מה יש לדבר. העולם הסטנדרטי מוזר, הולך ונעשה מוזר יותר. אולי זה הפיכחון המופרז באויר השטוף של דצמבר. דברים לא עושים הגיון. ואולי אצל כולם זה ככה הגדולה רגילה שחוגגים לה יומולדת בחנוכה. בגיל חמש לא ממש משנה לה אם השנה מעוברת או לא והיא מצפה (בלשון המעטה) לחגיגת יומולדת עד הנר האחרון. בוודאי שאני מתרצה, מרימה את הכפפה, את ...

    ערב כחול,  מזג האויר לא החלטי. שרב חורפי של שעות הצהריים חרט צורות מוזרות בעננים. בצהרי היום הם היו מפוקסלים ממש בשוליים. בערב באה שכבת ענן אחידה ,לבנה ואפילו כמה טיפות. מה זה הכח המאגי של מזג האויר על מצב הנפש? לפעמים נראה לי שזו התהודה של הריקנות הגדולה. בחלל  הפנימי למזג האויר יש השפעה גדולה. בפעמים אחרות ...

עונה מוזרה. לא סתיו ולא לא-סתיו. לא חם ולפעמים חם מאד ולא קר ולפעמים קריר ממש. בדוכן הירקות ענבים לצד תפוזים. אלה ואלה לא בעתם. מוזרים לעצמם בוודאי. זמן הפקר.. חברים מפריז באים לבקר. בעיר היפה רק 13 מעלות , גשום וקר. אבל הגרוע מכל שהשמש זורחת מאוחר והיום מתקצר. בשמונה בבקר דמדומי זריחה ופנסי הרחוב בפעולה מלאה. זה לא ...

    בתל אביב קל  מאד לצאת מן החניה, כיון שהנהג מאחוריך מיד עוצר, ולא מתוך אדיבות חלילה אלא כיון שרוצה בעצמו להיכנס אל החניה. שיטת החניה החמה שלעולם לא מתקררת. לפעמים אני חוזרת בערב ממקום ורואה כמה פסים כחול לבן חופשיים, סתם כך. מתחשק לי לצרוח את זה בקול, "אנשים יש כאן חנייה". מתחשק לי להקים שם דוכן להשכרת ...

שיבוא כבר . שיביא איתו ענני אמת ורוח קרה. שישיר את העלים מהעצים , שיביא גשם או ממטרים, שיעשה אפור. שנוכל להתחיל ברצינות עם המלנכוליה, עם המרקים, עם ההצטנפות על הספה בסלון. שייעשה כבר קר. כל המעילים ממתינים, הצעיפים, המגפיים, החולצות הארוכות. שיישטפו כל המכוניות מאבק , כל המדרכות. המשחק המקדים הזה, כשקריר בבקרים ובערבים ובשאר היום חם מאד, כבר ...

סבירות גבוהה שאני מהבודדים שאינם משחקים קאנדי קראש. מהבודדים שאינם מכירים את המשחק אפילו. האם הוא בפייסבוק? או בנייד החכם? ואולי בשניהם? אני יודעת שמדובר במסך מלא בעיגולים צבעוניים. סבירות גבוהה שאני מהבודדים, כך או כך. בתור אחד הבודדים יש לי זמן רב לבהייה. זמן בו איני עושה דבר. איני מתגאה בזמן הזה, אני מתביישת בו, הוא בניגוד לכל מה ...

כל החודש הארוך (והארור הזה, מתחשק לי להוסיף) עומד על סף סיום. ספק ימי עבודה ספק ימי חופש ובסיכומו של דבר לא זה ולא זה. חכם גדול (ועשיר לא קטן) מי שהצליח למלט עצמו קיבינימט מכאן. ממצעד הארוחות המשפחתיות, המתחים הכרוכים סביבן , ימי בילוי (נניח) משפחתיים בנמל, בתחנה, בבריכה או ברכבת. אפילו הים היה לא מנחם מאד עם ימים ...

הלא יאמן קרה. הטמפרטורות יורדות ובבקר נעשה קריר ממש. עננים סמיכים, לבנים, בעלי כוונה, משייטים בשמיים, משרים אור אפור ורך ( אד של זיכרון מהעיר היפה, הרחוקה שנות אור). הקיץ גוסס, משתרע למלוא גופו על המדרכה בין פירות האזדרכת. מותו הקרב ובא, מות ענקים, מפליא אותי  כל פעם מחדש. הקיץ כאן ארוך כל כך וחסר רחמים שנראה שלא יסתיים לעולם. ...