משוטטת

עומדת ברמזור, במרכז העיר, בוהה בפרסומת לחיתולים בעיצוב ג'ינס. תוהה מה האנושות עשתה עד כה, איך הגיעה  להיכן שהגיעה  ללא המצאת החיתול החד פעמי בעיצוב ג'ינס ? חושבת מה יש בחיתול מעוצב שמעציב אותי ממש. מסמל כל מה שאינני מאמינה בו, בראש חוצות. עוד מספיקה לחשוב מחשבה צדקנית נוספת, למשל כמה חתולי וכלבי רחוב אפשר לסרס ולעקר בתקציב הפרסום של ...

מחכים בכיכר הגדולה לזיקוקים. הרבה ילדים של עובדים זרים על כסאות הפלסטיק במרכז הכיכר. זו ישראל אחרת מאשר בימי ילדותי, אני חושבת. עם שוך הזיקוקים חוזרים הביתה. הרחוב מוקצף מספרי. האם ספרי שלג הוא נחמה על אין שלג? אני תוהה. ההורים חוזרים עם הילדים על הכתפיים או בעגלות. עשרים שנה אחורה, בני עשרים, יוצאים עם בקבוק יין וחיוך שרמנטי לאיזו ...

הכל עובר חביבי   אני חושבת לעצמי כשאני מקלפת תפוחי אדמה לתבשיל נוסף בארוחת חג נוספת. מי  כבר סופר איזו והיכן. אפילו חג הפסח, הארוך שבחגים, לאט לאט, פגוש אל פגוש, מתפנה ויוצא את הארץ. אני לא חובבת אף אחד מחגי ישראל, יש להודות על האמת, אבל פסח הוא אולי הנורא מכולם. פקקי התנועה הצפויים והמאוסים בדרך אל ארוחת החג, ...

יום יפה בבית הקפה. בלונדינית יפה אחת מספרת על כפיר אחד. מעשנת סגריה מגולגלת שנדלקת וכובה לסירוגין. איך התעכבה להם הטיסה, איך נחתו לטיסת המשך באחת ממדינות האמירויות, איך יש להם טיסת המשך בשבע וארבעים. איך נתקעו בשדה והדרכונים של כולם בערימה ואבא של כפיר אומר: לך תסמוך על ערבים. המח שלי ריק כמו בקבוק אחרת לא הייתי מקשיבה והשיחה ...

החיים האלה. תזרקי אותם מהדלת והם יכנסו דרך החלון. תרדפי אחריהם ברחוב והם יחמקו מיד. ישנו צורה. יהיו דבר והדבר ההופכי לו באותו הזמן. תחשבי שאת יודעת, כבר ראית, כבר למדת, כבר הבנת ושוב הכל נשמט, משתנה, מתפרק ונבנה לדבר מה חדש. מעטים הדברים שהינם כפי שהם. אם בכלל למשל החורף, כבר נפרדתי ממנו. כבר סיכמתי ביני ובין עצמי שלא ...

שם עגמומי לפוסט הנכתב בראשית האביב. אך נדמה שהאביב מתחיל. השמיים מכחילים ברצינות. עץ האבוקדו העירוני שלנו מסוחרר מפריחה לבנה ואינטנסיבית. כליל החורש בחלון השני כבר מחליף דור ראשון של עלים ירוקים בצהובים. הוא היה הראשון ללבלב בשיא החורף (אם היה שיא לחורף הזה) וכעת תורו לנוח. רק עץ האזדרכת הזקן עומד בסרובו ללבלב ואני תוהה האם איננו זקן מדי ...

יש ימים שהגורל קורא אותךְ לסדר. אותו גורל אקראי, מרובה פרטים, חסר התעניינות או  צדק, אותו גורל עיוור קורא בשמךְ. דבר מה חוזר וחוזר וחוזר עד שלא ניתן להימלט ממנו עוד.  בבקר הלכתי לראות דירה בבלוך פינת בארי. דירה ריקה של איש מת, כרגיל. זו חוויה מטלטלת כל פעם מחדש. עומד עורך הדין או אחד היורשים והדירה עדיין עומדת על ...

כשפים שונים ומשונים. תנועות נסתרות, כוחות בלתי נראים. דבר מה כאן ופתאום שם. אני מסתובבת לאחור ומשהו אינו עומד על מקומו. דבר מה לא יאמן קרה. לא פחות. באישון לילה ואולי לאור היום ולעיני קהל. העוברים והשבים ממשיכים כרגיל. תמיד בתוך הבדידות הזו, של העיר הגדולה. של הרואה ואינו נראה. (אני שומרת על אסקפיזם טהור. אף לא מילה על משפחה ...

שבוע אחרי שחלף, אפשר לנקות את צג המחשב מהקובץ ימי שירה במדבר. לוקח זמן לבוא ולהיכנס אל המדבר ולוקח אף יותר זמן לשוב ממנו. אפילו שחזרתי עם צאת השבת, מחצית השבוע הזה עוד הייתי שם. השירים שקראתי –שם נשארו. מהדהדים בין צלעות הגיר של הוואדי, ביחד עם מילים רבות של משוררים אחרים. היובש שבאוויר שומר אותם לנצח. אין מקום הולם ...